דירקטורים חיצוניים בחברה ציבורית עתרו לבית המשפט בתביעה נגזרת כדי שבית המשפט יכריע מה היתה התוצאה האמיתית של החלטת אסיפה כללית בדבר מינוי דירקטורים ובהתאם לכך יכריע בשאלה מהו הרכב דירקטוריון החברה, והכל מבלי שהדח"צים מביאים דעה לגבי ההרכב הנכון. הבקשה הוגשה בשל מחלוקת בדבר תוקף כתבי הצבעה שהוגשו לחברה באיחור אך יושב ראש האסיפה הכיר בהם למרות זאת.
בית המשפט קבע, כי כל בעל מניה וכל דירקטור, לרבות דח"צ, רשאי להגיש תביעה נגזרת בשם החברה כל עוד הוא פועל בתום לב ומכיוון שהשאלה העומדת לדיון היא מה הרכב הדירקטוריון גם לא היו צריכים התובעים לפנות תחילה לדירקטוריון החברה.
בית המשפט קבע, כי הכרזת יושב ראש אסיפה שהחלטה באסיפה כללית נתקבלה או נדחתה היא ראיה לכאורה לאמור בהכרזה וכל פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה, מהווה ראיה לכאורה לאמור בו. עם זאת, הכרזה או פרוטוקול אינם ראיה חלוטה וניתן להביא ראיות לסתירתם. במקרה זה קבע בית המשפט כי כתבי הצבעה הוגשו באיחור ולכן יש להתעלם מהם ולכן יש לקבל את הבקשה לתביעה נגזרת.