בעל שליטה בחברה אינו חייב באופן אישי לחוב ארנונה של החברה שנצבר לפני תקופתו

עירייה חייבה בעלת שליטה בחברה באופן אישי בגין חוב ארנונה של חברה שנצבר ביחס לנכס מסחרי בתקופה שבה כלל לא הייתה בעלת שליטה בחברה.
בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן לחייב בעל שליטה בארנונה בגין תקופה שבה כלל לא היה מעורב בחברה. החוק מאפשר לרשות מקומית בנסיבות מסוימות לגבות חוב ארנונה הרובץ על נכס שאינו משמש למגורים ישירות מבעל שליטה וזאת, בין היתר, במקרה שבו לחברה חוב מס סופי והיא מעבירה את פעילותה לחברה אחרת, שיש בה, במישרין או בעקיפין, אותם בעלי שליטה או קרוביהם, בלא תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור. כאן, לא רק שבעלת השליטה רכשה את החברה מאדם פרטי - אמה, ולכן לא התקיימה הסיטואציה של העברה בין חברות פרטיות כדרישת החוק, אלא בעלת השליטה כלל לא הייתה רשומה כבעלת מניות בחברה ולא הייתה מעורבת בניהול החברה בתקופה הרלוונטית אלא אמה בלבד. לכן, העירייה אינה רשאית לחייב באופן אישי את בעלת השליטה בחוב ארנונה של החברה.