התפתחותה המואצת של הטכנולוגיה והמעבר הגורף לאחסון נתונים בענן ולשימוש במערכות תוכנה (SaaS), יצרה מוקד חיכוך בין זכויות הפרט לבין צורכי החקירה הפלילית, כאשר רשויות אכיפת החוק דורשות מחברות טכנולוגיה למסור מידע של לקוחותיהן המאוחסן בשרתיהן. הדבר מעורר שאלות כבדות משקל בדבר גבולות הכוח השלטוני, הזכות לפרטיות, הסמכות ושאלות משפטיות מורכבות לגבי כיצד להתמודד עם דרישה כזו.
סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי מסמיך שופט להורות לאדם להציג או להמציא "חפץ" הנמצא, לפי ההנחה, בהחזקתו או ברשותו, אם הצגתו נחוצה או רצויה לצורכי חקירה או משפט. הגדרת המונח "חפץ" כוללת כיום גם חומר מחשב, כך שמבחינה עקרונית הסעיף בהחלט עשוי לחול על מידע המוחזק בידי חברה טכנולוגית. הפסיקה, ובראשה הלכת גלעד שרון, פירשה את הביטוי "בהחזקתו או ברשותו" באופן רחב, כך שיכלול לא רק החזקה פיזית אלא גם שליטה ונגישות המאפשרות לאדם להגיע לחפץ ולמסרו. עם זאת, חשוב להדגיש כי פסיקה זו מתמקדת ברלוונטיות של השליטה או הנגישות למידע, ואין בה קביעה מפורשת כי עצם הימצאות שרת מחשב מחוץ לישראל מקימה אוטומטית סמכות טריטוריאלית. כך, חברה המנהלת מאגר מידע אינה חסינה מראש מול הצו, אך יש לבחון באופן פרטני סמכות טריטוריאלית, האם המידע אכן בשליטתה והאם היקף הדרישה נחוץ לחקירה.
במקרה שנדון בבית המשפט העליון בחודש מאי, 2026 דובר בריאיון שערך העיתונאי עמרי אסנהיים בנושא החקירה לגבי החשד שיונתן אוריך ואליעזר פלדשטיין עברו עבירות פליליות על בטחון המדינה יחד עם ישראל איינהורן (פרשת עיתון ה"בילד" הגרמני) ופגישה לילית של פלדשטיין עם צחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה נתניהו לגביה טען פלדשטיין, כי ברוורמן, עדכן אותו על חקירה סמויה, הציג לו פתק עם שמות חשודים ואמר כי ביכולתו "לכבות את החקירה". המשטרה הוציאה צו הדורש מסירת את כל חומר הגלם שעמד בבסיס הריאיון אולם בית המשפט העליון קבע, כי צד שלישי המחזיק מידע ונדרש למסרו רשאי להתנגד לצו והצו ייבחן מול האינטרסים האחרים הנפגעים ממנו. בית המשפט העליון קבע, כי אין למשטרה הזכות לדרוש צו רחב ולא מוגבל שהוא מבחינת "מסע דיג - ולא בחכה אלא במכמורת" ועליה להראות רלוונטיות או נחיצות לחקירה וכי מיצתה את כל הדרכים החלופיות.
חשוב לציין, כי מחזיק מאגר מידע (וכפי שבית המשפט העליון קבע בפרשת יונתן אוריך, אפילו מחשב וטלפון חכם רגילים מהווים מאגר מרוכז של מידע אישי ורגיש של צדדים שלישיים וחיפוש בהם עלול לפגוע אנושות בפרטיותם של אותם צדדים שלישיים) עלול להיות אחראי כלפי צדדים שלישיים שפרטיותם נפגעה כתוצאה מאי התנגדות לצו חיפוש, ובוודאי כשמדובר בחברה טכנולוגית המוסרת למשטרה מידע של (או על) צדדים שלישיים שנמצא בשרתים שלה. לכן, כשחברה מקבלת צו רחב למסירת מידע, חשוב שתפעל מייד באמצעות עורך דין פלילי בעל מומחיות בתחום הטכנולוגי כדי לפעול בזהירות הנדרשת ולמנוע חשיפה שלה מול לקוחותיה.