כשבתי המשפט קובעים שניסיון בהשקעות הוא לאו דווקא יתרון

בתקופה האחרונה עלו לכותרות מספר מקרים בהם משקיעים הפסידו את כספם. במקרים רבים דובר היה במשקיעים חסרי ניסיון פיננסי ונראה שבית המשפט ביקש בפסיקתו להשתמש בכוחו ולהגן עליהם, אך האם אותו הדין יחול גם כשמדובר במשקיעים בעלי ניסיון?

בפרשת מיליקובסקי שנדונה לאחרונה בבית המשפט העליון דובר בקרן גידור אשר ביקשה לגייס משקיעים. לצורך כך הציג למשקיעים מנהל הקרן מצגת מפורטת במסגרתה של תוכנית השקעה ברורה הכוללת פיזור הכספי ההשקעה ב-50 חברות אמריקאיות הנסחרות בבורסה בארצות הברית, כשבאופן רגיל בקרנות כאלה נרשם בתקנון הקרן כי למנהלי הקרן הסמכות לשנות את מדיניות ההשקעה וכי הם יעדכנו את ציבור המשקיעים מעת לעת. לאחר זמן מה החליט מנהל הקרן, בניגוד למצג שהוצג בזמנו למשקיעים ומבלי ליידע אותם, להשקיע את כספי המשקיעים בדרכים שונות תוך הגדלת הסיכון באופן משמעותי. כתוצאה מהגדלת הסיכון המשקיעים איבדו את מירב כספם והגישו תביעה לבית המשפט. צפייתם של המשקיעים, לאור פסיקות קודמות של בית המשפט היתה כי גם הפעם ייקבע בית המשפט שמנהל הקרן אשר הציג למשקיעים מצגי שווא יחוייב לפצותם בגין ההשקעה שירדה לטמיון.

עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי על אף מצגי השווא, ועל אף ציפייתם של המשקיעים להיות מעודכנים בכל שינוי שיבוצע באפיקי ההשקעה, תקנון הקרן עליו חתמו המשקיעים מאפשר למנהל הקרן לעשות כן אף מבלי ליידע אותם ומכאן ששינוי אפיק ההשקעה היה בסמכותו. באופן זה בחר בית המשפט לשים על כף המאזניים את מרבית המשקל על תקנון הקרן ולא על מצגי השווא של מנהלה. זאת ועוד, באותו המקרה ציין בית המשפט, ולא בכדי, כי בפניו ניצבים "משקיעים מנוסים" שאמורים להבין את הסיכון בהשקעה מסוג זה, ואף אמורים היו לדעת אודות תוכן התקנון עליו חתמו.

האם מפסיקה זו ניתן לומר כי דין המשקיע הרגיל שונה מדין המשקיע המנוסה? יכול להיות. בסופו של דבר, ככל שיוכח כי המשקיע אשר מבקש לפצותו היה מודע לסיכונים הקיימים באופן ההשקעה מעבר למשקיע סביר, כך יטה בית המשפט להטיל אחריות כבדה יותר על המשקיע ופחות על מנהל הקרן. בעוד שלא זה היה המקרה בפרשת מיליקובסקי, נראה כי אילו היה מדובר במשקיע שאינו מנוסה, יכול היה בית המשפט לבחור לשים את מירב המשקל על מצגי השווא של מנהל הקרן ולקבוע אל מירב האחריות על מנהל הקרן ולא על ציבור המשקיעים.

פסיקה זו ופסיקות דומות מדגישות את הצורך בפיקוח מקצועי על השקעותיהם של גורמים מקצועיים. פסיקה זו (למרות שלא זה המקרה שעלה בפרשת מיליקובסקי) מדגישה גם את האחריות של אותם מנהלים אשר במקרים רבים מוצאים עצמם נתבעים בשל התרשלות בפיקוח. לאור האמור בוודאי שחשוב להיות מלווה בעורך דין המתמחה בתחום ואשר יכול ללוות את המשקיע בעת ההשקעה אך גם באופן שוטף לאחר מכן.