וההצעה כולה קובלה כבר ביום 10/7/19 בשעה 12:52 בהודעה קצרה של יורם דרורי:
"תודה חיבוקים"
על סיכום דברים זה קמה כל המחלוקת שהביאה הצדדים להליך משפטי. מחלוקת בה טענה הנתבעת 1 בין היתר שהתובעת אינה זכאית לתשלום בהתאם לאחוזים מעסקה שבוצעה; מחלוקת שבה טענה הנתבעת שכלל לא ניתן לגזור תמורה לתובעת שכן הכוונה הייתה רק לתשלום מתוך תשלום שישולם בפועל במסגרת עסקה; וכן מחלוקת בה טענה הנתבעת שכלל לא ברור מה סכום עסקה שבוצעה. מחלוקת זו חולקה לשאלות משנה נוספות אשר ככל שיהיה צורך יתייחס אליהם פסק הדין בהמשך.
6. פרשנות ההסכם מיולי 2014
6.1. שני שלבי התשלום בהתאם להסכם
הודעת הדוא"ל שקובלה, היא ההסכם בין התובעת לנתבעת 1 היא, במלוא הכבוד, ברורה וחד משמעית. כעולה מההצעה שקובלה נקשרו הצדדים בהסכם בו התובעת התחייבה ליתן שורה של שירותים וביניהם "חיזוק הפעילות הקיימת ואיתור פעילויות תומכות נוספות" וכן מיפוי ואיתור הזדמנויות. מנגד התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת תשלום חודשי בסך של 8,000 ₪ וכן בנוסף תשלום בשיעור של 4% מעסקאות עד לסך של 7.5 מיליון ₪ ו-3% על כל סכום שמעבר ל- 7.5 מיליון ₪.
כלומר – שני שלבי תשלום מתווה ההסכם:
- תשלום חודשי שוטף בסך של 8,000 ₪;
- תשלום נוסף כנגזרת של עסקה שתבוצע. התשלום אף הוגדר במפורש "+4%...", ללמדנו שאין מדובר בתשלום חלופי, או תשלום מותנה שחלות עליו הוראות שונות מהוראות החיוב החודשי.
הנתבעת 1 עמדה בתשלום השלב הראשון, הוא התשלום החודשי הקבוע. עם זאת – כאשר הגיע שלב התשלום השני העלתה הנתבעת 1 טענות ביחס לפרשנות ההסכם וביחס לזכותה של התובעת לתשלום. טענות אשר, במלוא הכבוד, אין לקבל. בוודאי לא ביחס לפרשנות ההסכם.
6.2. כשמילות ההסכם ברורות, יש לפעול לפיהן
מילות ההסכם ברורות וניתנות להבנה ובכך, חלה הסיפא של סעיף 25(א) לחוק החוזים לפיה "אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה יפורש החוזה בהתאם ללשונו". לעניין זה גם בתי המשפט קבעו בשורה ארוכה של פסקי דין, שכאשר לשון ההסכם ברורה הרי יש לנהוג לפיו.
וכך למשל ר' ע"א 10159/16, מועצה איזורית יואב נ' עיריית קרית-גת (מיום 20/6/19, הנ' א' חיות, הש' ע' פוגלמן, הש' נ' סולברג) שם קבע כב' הש' סולברג כי "במצבים אלו, שבהם בחינה 'פנימית' של החוזה – של לשונו, אופיו, הקשרו, היחס שבין הוראותיו – מעלה ומשקפת בבירור את אומד דעת הצדדים ומלמדת על נסיבות כריתת החוזה, עולה קרנה של הבחינה הפנימית על פני הפנייה לנסיבות חיצוניות ככלי להערכת אומד דעת הצדדים". ור' גם ע"א 3339/12, גוטמן נ' מינהל מקרקעי ישראל (מיום 18/9/13); ע"א 453/11 מ.ש. מוצרי אלומיניום בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (מיום 21/8/13); וכן ע"א 5925/06, בלום נ' אנגלו סכסון – סוכנות לנכסים (ישראל 1992) בע"מ, (מיום 13/2/2008). גם עיון בע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (מיום 20/11/2019 כב' הש' ע' פוגלמן, ע' גרוסקופף וא' שטיין) מביא לתוצאה דומה. הגם שבפרשת ביבי כבישים הנזכרת לעיל הגיעו כל אחד מהשופטים לתוצאה בנימוקים שאינם זהים – הרי בפועל ברי שכאשר קיים הסכם שמשמעותו עולה ממילותיו וכאשר שני הצדדים להסכם הם אנשי מקצוע, הרי יש מקום לפעול בהתאם להוראות ההסכם ולא לקרוא לתוכו הוראות שלא נרשמו בו.