(ד) נימוק רביעי בשלו אין לקבל טענות הנתבעת 1 לפיהן ההסכם אינו מחייב – כאשר רצתה הנתבעת 1 ידעה היטב להפריד בין חיוב בתשלום חודשי שוטף לבין חיוב כנגזרת של עסקה. וכך למשל הנתבעת 1 הקפידה להחריג מההסכם את עסקת Y&R ולקבוע שביחס אליה יחושבו גם שעות עבודה וככל שתיקשר עסקה והתובעת תקבל תמורה כנגזרת מהעסקה – תקוזז מהתמורה התמורה ששולמה בגין שעות עבודה.
(ה) נימוק חמישי בשלו אין לקבל טענות הנתבעת 1 לפיהן ההסכם אינו מחייב - הנתבעת 1 ידעה לעמוד היטב על זכויותיה בקיום ההסכמים הקודמים. וכך, כאשר ביקשה התובעת לחייב במסגרת ההסכם הראשון בתשלום חודשי גבוה מאשר הוסכם – הביא הדבר לדין ודברים מתוח ולחילופי דוא"ל בין מנהל התובעת לבין יורם דרורי וטובית שלומי ובסיומו של דבר אף להסכם חדש, השני במניין.
גם בטרם ההסכם השלישי נותרה מחלוקת ביחס לארבע שעות חיוב שלא שולמו.
כלומר – הנתבעת 1 ומנהליה ידעו לבדוק היטב החיובים ולעמוד על זכויותיהם. אותה מומחיות שעמדה לנתבעת 1 כשעמדה על זכויותיה ביחס להסכמים הראשון והשני, עמדה לה גם בעת ההתקשרות בהסכם השלישי. אין לקבל טענות מאוחרות מצד הנתבעת 1 שמשמען הימנעות מתשלום.
(ו) נימוק שישי בשלו אין לקבל טענות הנתבעת 1 לפיהן ההסכם אינו מחייב - הנתבעת 1 ביקשה לטעון שהסכם המיזוג נהגה עוד טרם ההתקשרות עם הנתבעת 1 וכי ליורם דרורי ולמר יוסי ארועטי מנהל הנתבעת 2 עימה נערך המיזוג היכרות רבת שנים. עוד נמסר שמר ארועטי כיהן בעבר כסמנכ"ל הנתבעת 1 וכן נטען שמר ארועטי הוא זה שיזם המיזוג לאחר פגישה עם טובית שלומי וכן שיחות עם אדם נוסף – מר מודי כידון שכלל לא זומן לעדות. הנתבעת 1 אף טענה שביום 15/7/14, קרי בסמוך מאוד לאחר שנקשר ההסכם השלישי – קיימה פגישה בת כשעתיים עם מר יוסי ארועטי, בה כלל לא נכחה התובעת.
אין לקבל טענות אלה של הנתבעת 1 שכן אילו אכן סברו שעסקת המיזוג עם מר ארועטי היא כזו שיש להחריגה – הרי היו עושים זאת מראש. כבר עם חתימת ההסכם. כפי שנעשה ביחס לעסקת Y&R.
יתרה מכך – בהתאם לגרסת הנתבעת 1, העסקה עם מר ארועטי רקמה עור וגידים או לכל הפחות עלתה שלב , בסמוך לחילופי הדוא"ל שהיוו את ההסכם השלישי מיולי 2014. משכך, אך טבעי היה שהנתבעת 1 תודיע באופן מידי שקיימת עסקה שאינה חלק מההסכם. לא סביר שאנשי הנתבעת 1 "שכחו" להחריג עסקת מיזוג אשר בדיוק באותם ימים בהם פעלו למימושה – נקשר ההסכם עם התובעת.