(ז) נימוק שביעי בשלו אין לקבל טענות הנתבעת 1 לפיהן ההסכם אינו מחייב – לא ניתן לקרוא את ההסכם בין הצדדים כך שחיוב התשלום החודשי הוא בסך חודשי של 8,000 ₪ בלבד ומנגד – חיוב נוסף שאמור היה להגדיל התמורה – מבוטל לחלוטין.
אם נקבל גישתה של הנתבעת 1 לפיה על בית המשפט להתערב בהוראות ההסכם, הרי ההתערבות צריכה להתייחס לשני רכיבי התמורה המוסכמת. ובמילים אחרות – ככל שיבוטל בדיעבד החיוב כנגזרת מעסקת המיזוג – הרי יש לבחון האם אכן היו הצדדים מסכימים לתשלום חודשי של 8,000 ₪ בלבד. לא ניתן לגדוע אחד משני רגלי החיוב המוסכם מבלי להתייחס לתמורה המוסכמת כולה.
(ח) נימוק שמיני בשלו אין לקבל טענות הנתבעת 1 לפיהן ההסכם אינו מחייב - לפני סיום ולמען הסר ספק יובהר שהוכח שהתובעת אכן פעלה ונטלה חלק בעניין המיזוג ופעולות שנדרשו, לרבות התייחסות לחסכון התפעולי אליו עוד תהיה התייחסות בהמשך. גם הנתבעת 1 מודה בכך, בדרכה, אך טוענת כאמור שפעולות הנתבעת נעשו במסגרת תשלום הריטיינר החודשי או נעשו בכל הקשור לבחינת אפשרות רכישת חלקה של טובית שלומי. כך או כך – אין מדובר במקרה בו התובעת המתינה ב"שב ואל תעשה" עד אשר תזכה לתמורה לה היא זכאית. ההיפך הוא הנכון.
7. סיכום החלק השני לפסק הדין – מהות ההסכם מיולי 2014
חילופי הודעות הדוא"ל מחודש יולי 2014 הבשילו לכדי הסכם לפיו התחייבה הנתבעת 1 לתמורה אחת המחושבת בשני שלבים:
- תשלום חודשי שוטף בסך של 8,000 ₪;
- תשלום נוסף כנגזרת של עסקה שתבוצע. התשלום אף הוגדר במפורש כתוספת, כ"פלוס", כ - "+4%...", ללמדנו שאין מדובר בתשלום חלופי, או תשלום מותנה שחלות עליו הוראות שונות מהוראות החיוב החודשי.
מה שווי העסקה ממנה יש לגזור את התמורה? כיצד יש להתייחס לטענת הנתבעת 1 לפיה הכוונה הייתה רק לתשלום בפועל" על כך בחלק השלישי להלן של פסק הדין.
חלק שלישי – שווי עסקת המיזוג והתמורה לה זכאית התובעת
8. כללי
8.1. מיזוג הנתבעת 1 והנתבעת 2 - בחודשים שלאחר הסכם יולי 2014 התקדמו הנתבעת 1 והנתבעת 2 והגיעו להסכמה בדבר מיזוג ביניהם. בהתאם לחוות דעת מאוחרת שניתחה את מצבן של הנתבעות 1 ו-2 נקבע שערכן ושווים הוא דומה. כך נקבע ששוויה של הנתבעת 1 הוא בין 2.9 – 2.5 מיליון ₪ וערכה של הנתבעת 2 הוא בין 3.0 – 2.6 מיליון ₪.
8.2. המיזוג לא כלל העברת סכומי כסף - במסגרת המיזוג לא הועברו סכומי כסף בין החברות המתמזגות. את המיזוג היטיב להבהיר מר יורם דרורי בתכתובת שהעביר לרוה"ח ביום 7/9/14:
"מאוד פשוט – החלוקה היא בגדול 50:50 (יש הפרש זניח בהכנסות של כ-2% לטובתנו) כל אחד מהצדדים מביא למיזוג את מרכולתו ומקימים ישות חדשה. אין מנגנון שמפצה על אבדן לקוחות עתידי למי מהצדדים. די נשארים בחוץ. שני הצדדים מתחלקים שווה בשווה ברווח התפעולי לאחר ההוצאות..."
גם בקשה שהוגשה לשלטונות המס לצורך אישור המיזוג ציינה במפורש שהמיזוג אינו כולל העברת סכומי כסף. על כך, בין היתר, ביססה הנתבעת 1 טענתה לפיה לעסקת המיזוג אין שווי ממנו ניתן לגזור תמורה לתובעת.