עסקינן בהסכם מסוג "חוזה הנאה", חוזה שהתמורה הניתנת למתקשר תמורת כספו, היא חופשה מענגת באניית נוסעים.
אפנה ל"חוברת" ובה תמונות בצבע מרהיבות של הפלגות הנופש החלומיות, תיאורים שובי לב בדבר החופשה הצפויה, די אם אציין את מקצתן: "...כי באוניות החלומות מרגע העליה לאוניה ועד לסוף
--- סוף עמוד 23 ---
החופשה – הכל תחת כף ידך!...מנוחה מול חוף ים מרהיב...הפלגת חוויה לכל המשפחה" הכל על רקע תמונות של הספינה, לרבות אולמות פאר בה, מתקניה השונים כבריכה ועוד. בכריכת חוברת הפרסום מתנוסס השם "כספי הפלגות", באותיות קידוש הלבנה, ומבלי אזכור גלוי לעין באשר לבעלים. בדומה, גם ב"אישור ההזמנה", צוין באופן בולט שמה של "כספי הפלגות", ושוב ללא אזכור הבעלים. סיומו, בעדויות חלק מהתובעים שלא נסתרו, בחקירות הנגדיות לפיהן ההתקשרות בהזמנת הפלגת הנופש נעשתה על סמך "החוברת" או פרסומים דומים של כספי בעיתונות או באינטרנט.
כך למשל התובע שמעון וקנין (עמ' 90 שורות 10-11):
"אני הסתכלתי בפרוספקטים שהם מפרסמים באינטרנט על אוניית הנסיכה והייתה הפלגת החלומות".
התובע יעקב כהנא (עמ' 107 שורות 12-13):
"ראינו פרסום בעיתון, הסתכלנו באינטרנט והתקשרו לסוכנת של כספי והזמנו".
התובע אוהד לוי (עמ' 109 שורות 22-23):
"ש. איך הזמנת את ההפלגה הזאת?
ת. דרך העיתון דרך המודעה.
ש. הודעה של מי?
ת. של כספי".
התובעת סיון עמרני, (עמ' 124 שורות 1-2):
"אני סגרתי מול כספי, מול בחור בשם שחר".
בדומה התובע יעקב אוריאל (עמ' 118 שורות 7-8).
אוסיף כי גם אם מי מהתובעים התקשר בהסכם, אף מבלי שראה את החוברת או המודעה בעיתון, אין בכך כדי לגרוע מזכותו לקבל חבילת נופש סבירה.
בהבדל, אין כל התקשרות, ולמצער לא הוצג כי נעשתה התקשרות בין הנוסע לבין הבעלים, ובדרך בה נכרת הסכם על פי דיני החוזים, למעט אם כספי היא בגדר שליח מטעם הבעלים ועל כך, בהמשך פסק הדין.
נקבע בזאת כי כספי התחייבה כלפי התובעים, כי בתמורה לתשלום המוסכם, הם ייהנו מחבילת נופש, הכוללת הפלגה ואירוח מלא, וכן משירותי בידור. לטעמי, מעמד זה מחייב אותה לוודא מראש כי התנאים המוצגים על ידה, אמורים להתממש הלכה למעשה, קרי שחבילת הנופש בטיב ואיכות המובטחים, אכן תסופק לרוכשים. על כספי כמו כל צד להתקשרות, לבדוק מראש כי האוניה, לרבות תאי הנוסעים, חדרי האירוח השונים, המזון, צוות הבידור וכדומה, ערוכים ליתן את השירות ובאיכות כמובטח. לכן, אם יתברר שהאוניה שנבחרה על ידה, אינה מסוגלת לספק את השירותים האמורים הרי יש בכך משום הפרה של החוזה. משכך, ככל שהפרה התחייבויותיה אלה כלפי התובעים, הדבר יזכה את הנוסע