--- סוף עמוד 24 ---
בסעדים המוקנים למי שנפגע מהפרת חוזה, וכקבוע בחוק החוזים תרופות, כפוף לחריגים כתניות פטור מאחריות או סיכול. פשיטא, כספי הפיקה ופרסמה את "חוברת הפרסום", כמו גם פרסמה באתר שלה, פרטים ותמונות באשר לנופש המובטח, ומשכך יצרה כלפי התובעים מצגים באשר להפלגה, מהותה ויתר הפרטים הדרושים להתקשרות. על סמך אלה, התקשר איתה הנוסע בהסכם, ולפיו כנגד קבלת השירותים האמורים, הוא ישלם לה את התמורה המוסכמת. שאלה אחרת, שגם אליה אתייחס בהמשך, היא מה הדין, אם כספי אכן בחרה בספינה שאמורה ליתן את התנאים המובטחים, אך אלא לא סופקו, האם גם אז קיימת לה חבות כלפי הנוסעים שהתקשרו איתה בהסכם.
סבורני כי גם כספי אינה יכולה לחלוק על המסקנה לפיה שומה עליה לבחון מראש את הספינה ולהבטיח כי זו אכן ראויה ליתן את הנופש שנמכר על ידי כספי לציבור. אדגיש כי כספי קבעה בסעיף 16 ל"כתב התנאים הכללים", כי היא אינה אחראית למידע שלא נמסר על ידה או סותר את המידע אשר ב"חוברת". מכלל לאו משמע כן, קרי כספי מחויבת שתכני הפרסום והמוצג ב"בחוברת הפרסום" אכן ברי מימוש. בהקשר זה אפנה לדברי בית המשפט העליון בע"א 430/79 כוכבה בנישתי ואחר' נ' רינה ששון ואחר' [פורסם בנבו] [1981] (להלן: "הלכת ששון"). באותו מקרה, קבע בית המשפט ברוב דעות כי סוכנות נסיעות הפרה את חובתה החוזית כלפי נוסעים שעה שהטעתה אותם בכך שסיפקה להם טיול השונה מזה שהוזמן, ואישר את פסיקת הערכאות הנמוכות כי הייתה בכך הפרה המזכה את הנוסעים בביטול והשבה של התמורה אותה שילמו, ובנוסף נזק לא ממוני.
ביישום "הלכת ששון" על ענייננו, שומה על כספי, בדומה לכל צד המתקשר בהסכם, לגרום לכך, שתעמוד בהתחייבות שנטלה עליה. זו נשמת אפה של ההתקשרות החוזית ומחויבות של כל צד לחוזה. משכך, על כספי לוודא מראש, כי ניתן יהיה לספק את ההפלגה כמובטח, ולנקוט בכל הדרוש, בטרם תתקשר בהסכם עם הנוסעים למתן שירותי הנופש. ברי שאם יסתבר לה שקיים חשש שלא
ניתן יהיה לעמוד במחויבויותיה, כגון תקלות בספינה, עליה להימנע מלהתקשר בהסכם עם הנוסעים, ולא לשווק כרטיסים, עד שהבעלים ידאג לתיקון הדרוש. רק לאחר ובכפוף שכזאת יעשה, תהיה רשאית לחדש את שיווק הכרטיסים. כך אישרה גם העדה לאה הראל מכספי (עמ' 197 שורות 21-23).
בהקשר זה מאמץ אני את דברי בית המשפט המחוזי בת.א. 165/88 (י-ם) דהן אאידה הנ"ל, לפיהם: "סוכן המבטיח מלון בדרגה ראשונה לקבוצת מטיילים, ובוחר במלון המלך דוד בירושלים, יוצא ידי חובתו;". זאת סבורני רק בכפוף לכך שהמארגן לא ידע ולא היה עליו לדעת, כי קיימת אפשרות של פגיעה בטיב השירותים, באופן מהותי, שכן אז תקום לו חבות כלפי המטיילים. לכן, ככל שיוכח כי לכספי הייתה ציפייה או הייתה אמורה להיות לה ציפייה, כי קיים חשש לפגיעה מהותית באיכות חבילת הנופש בספינה, כמות שאירע, היא תחייב כלפי הנוסעים, אלא אם הוסכם מראש על פטור.