ביום 10.10.2002 דחה ראש ההוצל"פ את הבקשה בנימוק:
"במקרה דנן, אין מדובר בפסק דין כספי כמשמעו לעיל, שכן, פסק הדין אינו קבוע מיהו החייב ומיהו הזוכה, אלא רק הוראות ועקרונות לחישוב מחודש של ההתחשבנות ההדדית. פסק דין שכזה, על מנת להפכו לחיוב בר-אכיפה בהוצל"פ, יש להשלימו בדרך של קבלת פסיקתא מתאימה, או בדרך של הגשת תובענה מחודשת על יסוד הוראות פסק הדין." (נספח 12 לכתב ההגנה)
ערעור הבנק על החלטה זו נדחה ביום 17.12.2004 על ידי בית המשפט המחוזי ת"א – כב' השופטת יהודית שטופמן - (ע"א 2964/02):
"פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה מחזיק עשרות עמודים, ובו הוראות שונות באשר לביצוע ההתחשבנות בין הצדדים. המערער הגיש ללשכת ההוצל"פ, במצורף לבקשת הביצוע, חוות דעת מומחה, אשר, לטענתו, תואמת את הוראות פסק הדין, המתייחסות לחישוב הסכומים, ולפיה חבים המשיבים למערער, סכום של 2.000.0000 ₪ (קרן).
המשיבים הגישו בקשה בטענת "פרעתי". את בקשתם תמכו המשיבים בחוות דעת חשבונאית מטעמם, לפיה אין למשיבים כל חוב לזוכה, אלא הזוכה חב כספים למשיבים.
...
לטענת המשיבים יש לדחות את הערעור מכל וכל. המשיבים טוענים, בין יתר טענותיהם כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה איננו ניתן לביצוע בהוצל"פ, מאחר שאיננו קובע חיובים, הניתנים לביצוע בהוצל"פ.
המשיבים ציינו, בין היתר, בתשובתם לערעור כי הבנק חב להם סכומי כסף נכבדים, ותביעה להשבתם, בסכום העולה על 7.5 מיליון ₪, הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
ג. סבורה אני כי הערעור להדחות.
מקובלת עלי לחלוטין קביעת ראש ההוצל"פ כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת.א. 165/93+940/89 אמנונים ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, שניתן, כאמור, בתביעה ותביעה שכנגד,
--- סוף עמוד 29 ---
בין הצדדים, אינו ניתן לביצוע בהוצל"פ. פסק הדין מחזיק 58 עמודים, מחולק לפרקים רבים ובשולי כל פרק ופרק נקבעו הוראות שונות באשר לביצוע התחשבנות בין הצדדים. פסק הדין, כמות שהוא, איננו ניתן לביצוע מהוצל"פ משאיננו קובע מיהו הזוכה ומיהו החייב ומהו סכום החיוב.
פסק דין זה איננו ניתן ל"הבהרה" על פי סעיף 12 לחוק ההוצל"פ משאין בו כל קביעה בלתי ברורה המחייבת הבהרתה." (נספח 13 לכתב ההגנה)
ערעור על החלטה זו – רע"א 743/05 – נדחה ביום 14.3.2006 על ידי בית המשפט העליון כב' השופט ס' ג'ובראן. (נספח 14 לכתב ההגנה)