ובאותו דיון הוא אמר: "אנחנו צריכים להגיש תביעה נגד הבנק, על בסיס, פסק הדין של פינקלמן, וצריך לעשות את זה מיד עכשיו, כי אוטוטו התביעה הזאת אם נגיש אותה עוד כמה חודשים מתיישנת גם כן", וכך היה, חישבתי חוות דעת חדשה, ועבדנו מאז מ-2003 כעשר שנים, אה, לא רוצה להגיד אבל אלפי שעות, וכל התחשיבים והחישובים וכל הדרכים שהפכו בסופו של יום את מה שקבע כבוד השופט פינקלמן לתוצאה מעשית של פשרה מכובדת עם הבנק." (עמ' 121)
"התביעה החדשה" הוגשה ביום 19.6.2003 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב - ת.א. 1730/03 - במסגרתו התקיימו הליכים שונים בפני כב' השופטים שמואל ברוך ז"ל, עדי עזר ז"ל, וכב' השופטת שרה דותן תבדל"א.
בתום הליכים אלו - עם הקמת בית משפט מחוזי מרכז - הועבר התיק לבית משפט זה, קיבל את המספר 5542-08-07 ונדון בפני כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר.
ביום 7.3.2013 ניתן פסק דין על ידי כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר, המחייב את הבנק לשלם ל"אמנונים" ולבעלי המניות התובעים את הסך של מעל 20 מיליון ₪.
--- סוף עמוד 33 ---
הבנק הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון – ע"א 2934/13
הצדדים ניהלו משא ומתן.
ביום 26.6.2013 הגיעו הצדדים ל"הסכם פשרה" על פיו שילם הבנק ל"אמנונים" ולבעלי המניות את הסך של 12 מיליון ₪.
ביום 8.7.2013 נתן בית המשפט העליון תוקף של פסק דין ל"הסדר הפשרה" בין הצדדים על סכום של 12 מיליון ₪.
ביום 7.8.2013 פנה עו"ד אברהם מיכלביץ לבנק הבינלאומי הראשון הפנה אותו ל"הסכם ההמחאה" מיום 20.8.96 בין חברת "אמנונים" ובעלי מניותיה לבין עו"ד אריה פינצ'וק ז"ל וביקש ממנו לכבד את "הסכם ההמחאה".
ביום 13.8.2013 – השיב הבנק לפנייה זו, בין השאר כדלקמן:
"הנדון: ת.א. 5542-08-07 בעניין אמנונים חברה לעבודות עפר בע"מ
מכתבך מיום 07.08.13
מרשי, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, מילא את ידי להשיב למכתבך שבנדון כדלקמן:
1. בדיקת מרשי העלתה כי המחאת הזכות הנטענת במכתבך שבנדון לא התקבלה בבנק ולא הובאה לידיעתו.
2. מבלי לגרוע באמור לעיל, המחאת הזכות הנטענת לא מתייחסת לתיק שבנדון ו/או לערעור שהגיש הבנק על פס"ד שניתן בתיק שבנדון (ע"א 2934/13) (להלן:-"הערעור").
3. בכל מקרה, ביום 26.6.13 חתמו הצדדים על הסכם פשרה במסגרת הערעור וביום 30.06.13 שילם הבנק לב"כ המשיבים בערעור את מלוא הסכומים אותם היה עליו לשלם בהתאם להסכם הפשרה.