הבקשה דנן
--- סוף עמוד 5 ---
6. בבקשתן טוענות המבקשות כי סמוך לאחר קריסת החניון, החרימה משטרת ישראל חומר רב ומסמכים שהיו מצויים בידי חלק מהמבקשות, וחלקן אף נאלצו לחתום על כתבי התחייבות לפיהם הן לא יעבירו לצדדים שלישיים את המסמכים הרלוונטיים בטרם תתקבל הסכמת הפרקליטות לכך או לפי החלטת בית המשפט. לפיכך, נטען, נאלצו חלק מהמבקשות להגיש כתבי הגנה כוללניים, מבלי שהיה בידיהן חלק משמעותי מהמסמכים שנלקחו על-ידי המשטרה והיו הכרחיים לביסוס הגנתן. עוד נטען בהקשר זה, כי חלק מהמבקשות אף פנו למשטרה בבקשה לאפשר להן להעתיק את המסמכים שנלקחו מהן לטובת ניהול ההליכים המשפטיים בעניינן, ואולם המשטרה סירבה לבקשה זו כל עוד נמשכת החקירה הפלילית, אשר טרם הסתיימה. המבקשות מוסיפות כי פרקליטות המדינה העבירה מסר לבאי-כוח המבקשות, לפיו קיום פגישה בין המבקשות לבאי-כוח המבטחות אותן לצורך קבלת מידע הדרוש לשם התגוננות בהליך האזרחי עלול להיחשב כשיבוש הליכי חקירה.
לטענת המבקשות, במצב דברים זה הן אינן מסוגלות לנהל את הגנתן בהליך האזרחי כראוי, ואינן יכולות להגיש לבית המשפט המחוזי תצהירי עדות ראשית וחומר ראיות סדור. עוד נטען, כי חשיפת עמדותיהן של המבקשות כבר כעת במסגרת ההליך האזרחי עלול לפגוע בזכותן להתגונן בהליך הפלילי כראוי.
המבקשות מוסיפות כי המשיבים מקבלים תגמולי ביטוח משמעותיים מהמוסד לביטוח לאומי, ומשכך עיכוב ההליכים אינו צפוי לפגוע בהם באופן בלתי סביר. עוד צוין בבקשה, כי במסגרת תביעת בעלי העסקים שהוגשה בגין קריסת תקרות החניון, הורה בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט א' בכר, בת"א 52007-12-16) [פורסם בנבו] על הגשת חוות דעת חשבונאיות בשאלת גובה הנזק בלבד, והלכה למעשה פוצל הדיון ושאלת גובה הנזק נדונה תחילה.
לנוכח האמור, ולשם יעילות הדיון והשאיפה למנוע קביעות שיפוטיות סותרות, טוענות המבקשות כי יש להורות על עיכוב ההליכים האזרחיים לכל הפחות עד להחלטת הפרקליטות על הגשת כתב האישום בעניינן או על הימנעות מהגשת כתב אישום כאמור. לחלופין, כך נטען, יש להורות על פיצול הדיון כך שבשלב ראשון תידון סוגיית גובה הנזק, ורק לאחר מכן תתברר שאלת החבות.
--- סוף עמוד 6 ---
7. בתשובתם טוענים המשיבים כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, שכן אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות בייניים דיוניות אלא במקרים נדירים ובנסיבות מיוחדות, מה שאין כן בענייננו.