פסק דין
1. למען הנוחות יכונו הצדדים כדלקמן:
התובע ב-ת.א. 1433/08 והנתבע 3 ב-ת.א. 50971-01-11: בנק הפועלים,
הנתבע ב-ת.א. 1433/08, התובע 2 והנתבע שכנגד 2 ב-ת.א. 50971-01-11: לֶוֶנטר,
התובעת 1 והנתבעת שכנגד 2 בת.א. 50971-01-11: אל-רד,
הנתבע 1 והצד השלישי ב-ת.א. 50971-01-11: זנדר,
הנתבע 2, התובע שכנגד והמודיע בהודעת צד שלישי ב-ת.א. 50971-01-11: בנק מזרחי.
יצוין, כי לאחר תום ההוכחות בשתי התביעות, שהדיון שבהן אוחד, הלך רו"ח זנדר לבית עולמו.
תקציר התביעות והטענות
2. לונטר, באמצעות חברה בשליטתו בשם לונטר השקעות בע"מ (להלן – לונטר השקעות) שלאחר המאורעות נשוא התביעות דנן שונה שמה לאל-רד, נכנס כמשקיע, שותף ומנהל בחברת מזרח זלי (1992) בע"מ (להלן – חברת מזרח/החברה), שהיתה בשליטתו המלאה של מזרח זלמן (המכונה גם זלי, להלן – זלמן) בתחילת שנת 2006.
החברה נקלעה לקשיים כלכליים, במחצית שנת 2007 היא נכנסה להליכי כינוס נכסים ובתחילת שנת 2008 ניתן צו לפירוקה. בערך באותה תקופה, הוכרז גם זלמן כפושט רגל, לאחר שעזב את הארץ לחו"ל.
3. לונטר ערַב להתחייבויות חברת מזרח כלפי בנק הפועלים בחודש ינואר 2006.
בנק הפועלים תובע את לונטר בשל ערבותו לחובות החברה, שעמדו, נכון ליום הגשת התביעה (13.4.08) על סך של יותר מ-4,7 מיליון ₪, כאשר "לצרכי אגרה" הועמדה התביעה על סך 2,500,001 ₪.
בתמצית יצוין, כי הגנת לונטר נשענת על טענותיו בכתב תביעתו, וכן הוא טוען להיותו ערב יחיד, המופטר מערבות שסכומה אינו קצוב.
כן יצויין, כי תביעת בנק הפועלים הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, לונטר הגיש בקשת רשות להגן, ניתנה לו רשות להגן בהסכמת הבנק והתצהיר הפך לכתב הגנתו (החלטה מיום 12.10.08).
4. אל-רד ולונטר תובעים את זנדר, בנק מזרחי ובנק הפועלים בשל רשלנותם והפרת חובות כלפיו, שגרמו לו להיכנס להשקעה בחברת מזרח, ובשל אחריותם לנזקים שנגרמו מאותה השקעה כושלת בסכום כולל של יותר מ-4,5 מליון ₪ (נכון ליום הגשת תביעתם, 27.1.11), כאשר "מטעמי אגרה" הועמדה התביעה על סך 3,500,000 ₪.
5. בתמצית יצוין, כי טענותיו של לונטר כלפי זנדר, שהיה רואה החשבון של חברת מזרח, נסבות בעיקר על שני ליקויים בדו"חות הביקורת שנמסרו לו קודם להשקעתו:
א. לא צוין בהם כי הפקדון של החברה בבנק מזרחי בסכום של 860,000 ₪ היה משועבד להבטחת החזר הלוואה פרטית שנטל זלמן מאותו בנק, ושמומש לאחר מכן לפרעון אותה הלוואה, לאחר שזו לא נפרעה על ידי זלמן;
ב. בדו"ח הביקורת של שנת 2004, שהיה הדו"ח המבוקר האחרון של החברה סמוך לביצוע ההשקעה, הוגדל באופן מכוון הסכום של "הכנסות לקבל" כדי שישקפו הון עצמי גדול יותר של החברה, למרות שאלה לא היו שייכות לאותה שנה אלא לשנה שלאחריה.
זנדר דחה את הטענות כלפיו:
א. אם הפקדון בבנק מזרחי היה אכן משועבד, הוא לא ידע ולא היה לו יסוד לדעת על כך;
ב. ה"הכנסות לקבל" שנרשמו בדו"ח הביקורת של שנת 2004 צוינו בו כדין, והיו שייכות לאותה שנה.