6. תביעת לונטר ואל-רד כלפי בנק הפועלים נשענת בעיקר על המלצתו בעל פה שניתנה על ידי פקיד סניף הבנק שבו התנהל חשבון חברת מזרח, בדבר איתנותה הכלכלית, שבאה לידי ביטוי לאחר מכן גם בכתב.
בנק הפועלים הכחיש את הנטען וציין כי ההמלצה הנטענת בכתב ניתנה בחודש אפריל 2006, שלושה חודשים לאחר ביצוע ההשקעה, ולצורך אחר לחלוטין.
7. יצוין עוד, כי לונטר ואל-רד כרכו בתביעתם כלפי בנק הפועלים גם טענות שונות שנסבו על תפקידו של כונס הנכסים של החברה, עו"ד שי גרנות, שלטענתם הביא לכך שסכומים שונים שהיו צריכים להיגבות לא נגבו. בנק הפועלים ועו"ד גרנות השיבו לאותן טענות אחת לאחת.
בסיכומים (סעיף 280) הסכימו התובעים, כי אין זו האכסניה המתאימה לבירור אותן טענות.
8. גם כלפי בנק מזרחי טוענים לונטר ואל-רד כי קודם להשקעה בחברת מזרח, הם קיבלו המלצה בדבר איתנותה הכלכלית מפקידת סניף הבנק, שבו התנהל החשבון.
טענה זו הוכחשה לחלוטין על ידי בנק מזרחי, שלטענתו, המפגש הראשון ביניהם היה כחצי שנה לאחר כניסתם לחברה.
9. טענה נוספת של לונטר ואל-רד כלפי בנק מזרחי היא על כך, שהבנק לא גילה להם, קודם לחתימת ערבותם, כי הפקדון של החברה בסכום 860,000 ₪, כאמור, היה משועבד להבטחת הלוואה פרטית של זלמן.
בנק מזרחי טוען כי ענין הפקדון לא נדון כלל באותו מפגש, וכי לא היה מחובתו להודיע להם על כך.
10. תביעת בנק מזרחי כלפי לונטר ואל-רד היא לתשלום חובות חברת מזרח כלפיו בגין ערבותם, בסך של 372,449 ₪ (נכון ליום הגשת התביעה שכנגד, 28.2.11), וכן לתשלום חובות החברה כלפיו בגין ערבותה של זו לחובו הפרטי של זלמן כלפיו, ובגין ערבותם של לונטר ואל-רד לחברה, בסכום נוסף של 174,672 ₪ (נכון לאותו יום).
הגנתם של לונטר ואל-רד לתביעה בגין ערבותם לחובותיה הישירים של החברה נשענת על הטענות שנטענו בתביעתם כלפי הבנק.
באשר לערבותם הנובעת מחוב החברה כערבה לחובו הפרטי של זלמן, הם מוסיפים כי הם ערבו לחובות החברה ולא לחובותיו הפרטיים של זלמן.
11. הודעת הצד השלישי של בנק מזרחי לזנדר נשענת על טענותיהם של לונטר ואל-רד נגדו, וכך גם הגנתו.
זנדר מוסיף, כי ההודעה לצד שלישי לא מגלה כל עילה כלפיו.
12. טענתם המשותפת של זנדר, בנק הפועלים ובנק מזרחי, ולמעשה גם טענתם העיקרית היא, שלונטר כלל לא הסתמך על הדו"חות או על ההמלצות הנטענות על ידו, אלא ערך בדיקות עצמאיות באמצעות חברת דן אנד ברדסטריט ובאמצעות בודק מטעמו, רו"ח אברהם קרלמן, והחליט להשקיע בחברה, למרות תמרורי האזהרה הבולטים שהועלו באותן בדיקות.
לטענתם, לונטר נמנע מלערוך בדיקת נאותות (Due Diligence) מקיפה ויסודית, כפי שנדרש היה לעשות קודם להשקעה, ולמרות המלצתו המפורשת של רו"ח קרלמן, והדבר מצביע על כך שהוא היה נחוש לבצע את השקעתו בכל מקרה.
אינדיקציה נוספת לכך נמצאת, לטענתם, בכך, שהשקעתו הראשונה בחברה (בסך חצי מיליון ₪) נעשתה עוד קודם לחתימת ההסכם בין לונטר ולונטר השקעות ובין זלמן וחברת מזרח.
לונטר השיב על טענות אלה, כי לא היה במה שצוין בבדיקות שנעשו על ידו משום המלצה שלא להשקיע בחברה, השקעתו בוצעה בהתאם לאופן שרו"ח קרלמן המליץ עליו, וכי החלטתו להשקיע בחברה התקבלה על סמך המלצותיהם של בנק הפועלים ובנק מזרחי ועל סמך הדו"חות של זנדר, כמתואר לעיל.
תאור המאורעות
13. להלן תובא המסכת העובדתית, כפי שהיא עולה מכתבי בית הדין, תצהירי הצדדים ונספחיהם, העדויות בבית המשפט והמוצגים שהוצגו.
רוב העובדות אינן שנויות במחלוקת, ולמען הקיצור הן יצוינו ללא הפניה לאסמכתא.
ההפניה המתאימה תיעשה ביחס לעובדות השנויות במחלוקת בלבד, ובהקשר למסמכים העיקריים.