74. לחנו העיד, לעומתו (סעיף 10 לתצהירו) כי "באותו מעמד ציינתי כי מדובר בלקוח ותיק בבנק, מאז שנת 1992, אולם לא היה בדברי משום המלצה ללונטר להשקיע בחברה וכן לא ידעתי פרטים אודות ההשקעה של לונטר בחברה".
עוד ציין לחנו (סעיף 2 לתצהירו ובעדותו, עמ' 100) כי הוא לא שימש כסגן מנהל הסניף, אלא כסגן מנהל המחלקה העסקית.
לחנו הדגיש עוד (עמ' 119) כי הוא היה איש ביצוע בלבד בסניף, מאחר וכל ההחלטות המהותיות ביחס לחברה התקבלו במרכז עסקים ת"א ובמרכז עסקים שרון (סעיף 5 לתצהירו), כך שהסניף שימש כזרוע טכנית בלבד.
75. עקרונית, אין חולק כיום על כך שהבנק חב חובת אמון לא רק כלפי לקוחותיו, אלא גם כלפי צדדים שלישיים והציבור כולו (ראו: ע"א 5893/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' צבאח, פ"ד מח(2) 573; ע"א 717/89 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' ערן טורס בע"מ, פ"ד מט(1) 114, וכן ראו: רות פלאטו-שנער, דיני בנקאות – חובת האמון הבנקאית, (להלן – פלאטו-שנער), עמ' 129 ואילך; ריקרדו בן-אוליאל, דיני בנקאות, חלק כללי, עמ' 91 ואילך; דוד אור-חן, היצג רשלני – אחריות מקצועית, עמ' 644 ואילך).
כן אין חולק שהבנק חב חובת אמון בעת מתן חוות דעת פיננסית על לקוח (ראו: פלאטו-שנער, עמ' 135 ואילך).
יחד עם זאת, רשלנות במתן היעוץ או בהצגת המצג אינה נמדדת לפי התוצאה שלאחר מעשה אלא לפי סבירותה בעת מעשה, ומאחר וחיי המסחר הם מעצם טיבם וטבעם דינמיים, הרי שחוות דעת הנוגעת למצבה הכלכלי של חברה יפה למועד עריכתה, וסבירותה נמדדת בעת מעשה הייעוץ ולא לפי התוצאה שלאחר מעשה (ראו והשוו: ע"א 22/85 חוגי נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד מא(4) 65; ת.א. (מחוזי ת"א) בנק אגוד לישראל בע"מ נ' הולנדר-ליפשיץ, שותפות רשומה, 9.10.07, פורסם בנבו).
76. בענייננו, אם אכן, כדברי לונטר, מכתבו של בנק הפועלים מיום 30.4.06 משקף את שנאמר בעל פה על ידי לחנו ביום 18.1.06, הרי שלא נפל כל פגם בהתנהלות הבנק.
במכתב זה (נספח ח לתצהיר לונטר) נכתב כי "התאגיד מזרח זלי... נמנה על לקוחותינו הטובים מאז 31.12.92", כי "התאגיד הנ"ל מקבל אצלנו שירותים בנקאיים שונים ומנהל את חשבונו לשביעות רצוננו", וכי "הננו לאשר כי הנכם מכבדים את התחייבויותיכם הבנקאיות כלפינו".
כפי שפירט פרנקל בתצהירו (סעיפים 29-33), "המכתב הינו עדות לעמידה בהתחייבויותיה של החברה כלפי הבנק, הנכונות למועד הוצאת המכתב", "נכון למועד שבו הופק מכתב ההמלצה, החברה עמדה בהתחייבויותיה כלפי הבנק", ו"נכון למועד הפקת המכתב, כל האמור בו היה נכון לאותה שעה ומתאים לנתוני חשבון החברה בבנק".
לונטר, מכל מקום, לא הוכיח שהדברים שנכתבו באתו מכתב לא היו נכונים לאותה שעה. ואם הדברים היו נכונים לחודש אפריל 2006, הקרוב יותר לתחילת קשייה והסתבכותה הכלכלית של החברה, ודאי שהם היו נכונים לחודש ינואר 2006, הרחוק יותר מאותם קשיים.