83. אין ממש בטענת לונטר, לפיה הבנק היה חייב לכבד את השיקים, למרות החריגה ממסגרת האשראי, בהתאם לנוהגו בעבר.
אין מדובר בהפסקה מיידית וחד צדדית של מסגרת האשראי הקבועה (כענין שנדון בת.א. (מחוזי ת"א) 1320/99 מחסני חשמל בע"מ (בפירוק) נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, 23.5.09, פורסם בנבו), כאשר מסגרת האשראי נקבעת בהסכם בין הצדדים, אלא במסגרת אשראי זמנית המועמדת על ידי הבנק ללקוח באופן חד צדדי ללא הסכם מוגדר, מתוך הנחה שהדבר נעשה לטובת הלקוח ("זכין לאדם שלא בפניו", תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ג) וכדי שהבנק לא ייאלץ לעשות פעולות שהן לרעתו (החזר שיקים וכדו').
מדובר בהחלטה חד צדדית של הבנק, הנתונה לשיקול דעתו, ובודאי שהבנק אינו חייב לנהוג כך.
בענייננו, כאמור, כיבוד השיקים היה מביא לחריגה של כ-60% מעל מסגרת האשראי הקבועה, והבנק לא היה חייב לאשר את הדבר.
84. לונטר גם הלין על כך (סעיף 139(ה) לתצהירו) שבאותו היום הפקיד לקוח של החברה בטעות 90,000 ₪ בחשבונו הפרטי של זלמן במקום בחשבון החברה, ולמחרת, 17.5.07, הוא כתב מכתב לבנק, שבו הוא מודיע כי אותו סכום הופקד בטעות בחשבונו של זלמן ומבקש להעבירו לחשבון החברה (נספח לט לתצהיר לונטר). למרות זאת, סירב הבנק להעביר את הסכום האמור מחשבונו של זלמן לחשבון החברה.
פרנקל השיב על כך (סעיף 39 לתצהירו), כי הבנק לא היה רשאי להעביר את הסכום שהופקד בחשבונו של זלמן לחשבון החברה, ללא רשותו של זלמן, והסבר זה מתקבל על דעתי.
85. נוסף לכל אלה, כאמור, העלה לונטר שורה של טענות הקשורות לתפקודו של כונס הנכסים עו"ד גרנות בקשר לויתורו על סכום הפיקדון שבבנק מזרחי, למרות השעבוד הצף שהיה לבנק הפועלים, ובקשר למחדליו בגביית סכומים שונים שהגיעו לחברה מגורמים שונים.
הכונס עו"ד גרנות השיב בתצהירו ובעדותו (עמ' 246-260) לכל טענותיו של לונטר.
רק בסיכומיו הסכים, כאמור, ב"כ לונטר כי האכסניה המתאימה לבירור הטענות הללו היא בית המשפט של הכינוס או של הפירוק, וחבל שהדבר נעשה רק באותו שלב.
משום כך לא אדון בטענות הללו.
מאחר שענין הפיקדון בבנק מזרחי כבר הוזכר, אציין רק זאת שאין ספק ששעבוד ספציפי של בנק מזרחי על אותו פיקדון (לפחות מיום 1.1.06, כאמור לעיל) גובר על השעבוד הצף של בנק הפועלים, וזאת מלבד זכויות העכבון והקיזוז המוקנות לבנק מזרחי עליו מכח ההסכמים שבינו ובין חברת מזרח וזלמן.