98. מהראיות שהובאו הוכח, שלונטר היה נחוש להשקיע בחברת מזרח, ללא כל קשר למצגים שהוצגו או שלא הוצגו בפניו, תוך התעלמות מוחלטת מכל סימני ההתראה שהוצגו בפניו על ידי המומחה שבדק מטעמו את כדאיות ההשקעה, רו"ח קרלמן, וכן גם מסימני התראה נוספים שעלו בדו"ח הבדיקה של ד.א.ב., ותוך הימנעות תמוהה מעריכת הבדיקות שנדרשו לו באמת לשם הערכת כדאיות השקעתו.
99. כאמור לעיל, קרלמן כתב בפתח חוות דעתו (הדגשה במקור):
"על פי ממצאי בדיקתנו אנו מתקשים להמליץ על השקעה בחברה במבנה הנוכחי שלה".
אמנם, בהמשך נכתב:
"מאידך, ע"פ שיחות שקיימנו איתך והתרשמותנו מקשריך האישים עם בעלי המניות בחברה. התענינותך בפעילות החברה, מעורבותך הקיימת בתחום התשתיות וכוונתך להיות מעורב בניהול החברה, ניתן לבחון חיובית את ההתקשרות...", אך מיד הוסיף: "בזהירות הנדרשת, תוך התייחסות להסתייגויות ולנושאים הבעייתיים שנמצאו במהלך הבדיקה...".
קרלמן הצביע על "הנושאים הבעייתיים" הבאים: יתרת חוב של זלמן לחברה בסכום של כ-850-900 אלף ₪, רכוש ישן המחייב חידוש, יתרת חוב לרשויות המס בסך של קרוב לחצי מיליון ₪, תביעות משפטיות נגד החברה ופיגורים בתשלומים לספקים, השעבוד הקיים לטובת בנק הפועלים.
לבסוף התריע קרלמן על כך ש"חלק מהותי מהזרמת ההשקעה המיועדת ליזמויות עלול למצוא נתיב שונה מהמתוכנן...".
100. גם דו"ח הבדיקה של ד.א.ב. לא היה חיובי במיוחד, וחייב את לונטר, לכל הפחות, להעמיק את בדיקתו, טרם ביצוע ההשקעה.
אמנם, ביחס ל"מצב הכללי" של החברה נקבע כי הוא "סביר" וביחס לדרוג סיכון ההתקשרות עם החברה נקבע שהוא "ממוצע", אך צוין גם כי הענף בו פועלת החברה הינו בדרגת סיכון גבוהה יחסית וכן שדִרוג סיכון ההתקשרות עם החברה בהשוואה לענף (כלומר, אם הבנתי נכון, שקלול סיכון ההתקשרות עם החברה כשלעצמה עם סיכון ההתקשרות של הענף) הוא: "מעט גבוה מהממוצע".
הדו"ח גם פירט רשימה ארוכה של פיגורים בתשלומים לספקים ומספר תביעות משפטיות שהחברה מעורבת בהן.
101. אם נותר עוד ספק בדבר מסקנתו של קרלמן, הרי שהוא פג בחקירתו.
יצוין, כי קרלמן זומן להעיד על ידי בנק מזרחי (קרלמן סיפר- עמ' 288-289, פרו' מיום 13.10.13 - שלונטר סירב לשלם לו על השעות הנדרשות להכנת התצהיר ולמתן עדות).
קרלמן כינה את מסקנת בדיקתו "אי המלצה" (עמ' 279, פרו' מיום 13.10.13), נשאל והשיב כדלקמן:
(עמ' 270-271, פרו' מיום 13.10.13):
"ש: ואתה הגעת למסקנה שעל פי ממצאי הבדיקה שאתה ערכת למעשה אתה לא ממליץ על השקעה בחברה במבנה הנוכחי שלה?
עד: נכון.
ש: אתה גם טרחת להדגיש את זה בתוך הבדיקה שלך.
עד: נכון.
ש: מדוע הגעת להמלצה הזאת?
עד: היתה לנו איזושהי ראיה שלילית לגבי מהלך הפעילות של החברה עד כה. החברה היתה, אמנם צברה רווחים, עודפים, אבל היתה שם הרבה פעילות שיכולנו לראות אותה כפעילות פרטית שקשורה בבעל המניות. חששנו שההשקעה שעומד להשקיע אורי לונטר תנותב לכיסוי גירעונות או התחייבויות לבנקים של החברה ושל מזרח זלי אישית ועל כך הצבענו בדוח."
(עמ' 292, פרו' מיום 13.10.13):
"ש: אז כאן המשקיע הבנת החליט לקחת את הסיכון למרות ההמלצה החד משמעית שלך לא להשקיע בחברה.
עד: זו המסקנה.".
102. אמנם, כאמור לעיל, קרלמן השאיר ללונטר בחוות דעתו פתח קטן ומסוייג לביצוע ההשקעה, בהמלצתו לעשות זאת בדרך של הלוואת בעלים, "ע"י שטר הון שיומר למניות" (סעיף ח(2) לחוות הדעת), אך ראשית, זו היתה המלצה חילופית ומסוייגת, שלא הפחיתה מתוקף מסקנתו העיקרית, כאמור לעיל. שנית, מעדותו של לונטר (עמ' 554) מתברר שהביטחון היחיד שהיה ללונטר כנגד השקעתו היה "ההון העצמי שלה" ובוודאי שלא לכך כיוון קרלמן, שהרי הבטוחה נועדה להביא לפרעון ההלוואה שניתנה לחברה כשזו איננה מסוגלת לפורעה מתוך הונה העצמי.