105. על "ההתלהבות" שגילה לונטר להשקיע בחברה, ללא קשר לתוצאותיהם של מצגים נטענים כלשהם, ניתן ללמוד גם מכך שכרבע עד שלושה רבעים מסכום ההשקעה הוזרמו לחברה עוד לפני החתימה על הסכם ההשקעה. כאמור לעיל, סכום של חצי מיליון ₪ הועבר לחשבון החברה עוד ביום 28.12.05. סכום נוסף של 1 מיליון ₪ הועבר לחשבון החברה ביום 17.1.06, כשלדברי לונטר (סעיף 14 סיפא לתצהירו), הסכם ההשקעה נחתם "מספר ימים" לאחר התאריך המופיע בו, 16.1.06, כך שסביר להניח שהוא נחתם לאחר ההשקעה הנוספת של 1 מיליון ₪ ביום 17.1.06.
106. המסקנה הנובעת מכל האמור לעיל היא, שגם אם כל מצגי השווא ומעשי הרשלנות שנטענו על ידי לונטר היו מוכחים, הרי שלא הוכח הקשר הסיבתי בין כל המצגים הללו ובין החלטתו להשקיע בחברה, שנעשתה בעיקר על סמך יחסי אמון וקשרים אישיים מיוחדים שנוצרו בינו ובין זלמן, תוך התעלמות מכל סימני האזהרה שהוצגו על ידי המומחה מטעמו.
107. הדברים האלה אמורים בוודאי ביחס לבנק הפועלים ולבנק מזרחי, לגביהם נקבע כאמור שלא הוכחה רשלנות כלשהי, אך הם תקפים גם כלפי זנדר, לגביו נקבע כי אכן הפר את חובת הזהירות שהיתה מוטלת עליו כשלא ציין בדו"חות השנתיים של החברה את הקשר שבין הפיקדון של החברה להלוואה הפרטית של זלמן, מאחר שלא הוכח הקשר הסיבתי בין הפרת חובה זו ובין החלטת לונטר להשקיע בחברה.
בענין זה אוסיף, כי בין כה וכה הפיקדון היה משועבד בשעבוד צף של בנק הפועלים, ואם הוא לא היה ממומש על ידי בנק מזרחי לשם פרעון ההלוואה הפרטית של זלמן, אזי הוא היה ממומש על ידי בנק הפועלים לשם פרעון חוב החברה כלפיו.
אמנם, מימוש הפקדון על ידי בנק הפועלים היה מביא להקטנת חוב החברה כלפיו, וממילא להקטנת חובו של לונטר כלפיו כערב, אך בין כה וכה לונטר נתבע בסכום הנמוך בכ-2,2 מיליון ₪ ממלוא חוב החברה (נכון ליום הגשת התביעה), כך שלא היה במימוש סכום הפיקדון של כ-900 אלף ₪ כדי להועיל ללונטר בתביעת בנק הפועלים נגדו.
מכל מקום, היות הפיקדון (יחד עם כל נכסי החברה) משועבד בשעבוד צף לבנק הפועלים היה ידוע ללונטר, והדבר לא הרתיע אותו מלהשקיע בחברה.
רשלנות תורמת
108. גם אם היה מוכח הקשר הסיבתי הנדרש, הרי שהתנהגותו של לונטר, לאור כל מה שפורט לעיל, עולה לכדי רשלנות תורמת מכרעת, העולה משמעותית על הרשלנות שהוא מייחס לכל הנתבעים על ידו.
כאמור, לונטר התעלם לחלוטין מכל סימני האזהרה שהועלו בחוות הדעת של קרלמן ומאלו שצוינו בחוות דעת א.ד.ב., ועל כך הרחבתי לעיל.