109. יתירה מזו, הוכח שלונטר היה מודע היטב לקשיים שהיו לחברה ערב השקעתו. הדבר מוכח מההסכם הראשון שנעשה בינו ובין זלמן ביום 26.12.05, עוד קודם להסכם ההשקעה, שבמסגרתו הוא ביצע את ההשקעה הראשונה בחברה בסך חצי מיליון ₪ (נספח ב' לתצהיר רפפורט).
דחיפותה של השקעה זו, בטרם חתימה על הסכם השקעה מסודר, נומקה בהסכם כך:
"עקב בקשתו הדחופה של צד ב' לצרכי תזרים המזומנים...",
"...עקב בקשת צד ב' (זלמן - הח"מ) לפתרון דחוף של תזרים המזומנים".
110. לונטר גם נמנע מלערוך בדיקת נאותות לחברה.
קרלמן ציין כבר בפתח חוות דעתו כי "לא בוצעו כל בדיקות נאותות (Due Diligence) חשבונאיות ופיזיות. נציין כי למעט כמצוין באופן ספציפי, לא שוחחנו עם מנהלי החברה לצורך לימוד העסק כמקובל לצורכי הערכת שווי עסק בדרך כלל."
ובחקירתו סיפר מהי בדיקת נאותות ומה ניתן היה להפיק באמצעותה (עמ' 263-264, פרו' מיום 13.10.13):
"ש: אתה יכול להסביר גם לנו וגם לבית המשפט מה זה בדיקת נאותות?
עד: זו בדיקה רחבה ומעמיקה של הדוחות הכספיים וכל ניירות העבודה שעל פיהם נערכו הדוחות הכספיים על ידי רוה"ח שביקר אותם. קבלת מידע מצדדים שלישיים, דיווחים לצדדים שלישיים ורשויות, והגעה למסקנה שהדוחות באמת משקפים את המצב של החברה.
ש: זה נכון שאחת מהמטרות של בדיקות נאותות היא שרוכש פוטנציאלי בודק את העסק ומוודא את נכונות הפרטים שהוצגו לו על ידי בעל המניות של החברה?
עד: כן.
ש: תסכים איתי גם שבבדיקת נאותות, בעצם הרוכש בודק את העסק מהמסד עד הטפחות, הכל כדי לבדוק סיכונים, חשיפות עתידיות שיכולים לסכן את הרוכש לאחר השלמת העסקה, זה נכון?
עד: נכון.
ש: תסכים איתי גם שבדיקת נאותות מקטינה את הסיכון שברכישת חברה עבור משקיע, ובבדיקה הזאת נבדקים באופן יסודי כל מיני פרמטרים כמו מערכת ספרי החשבונות, התחייבויות של החברה, ערבויות חוץ בנקאיות, וערבויות בנקאיות, קיומן של התחייבויות נסתרות, קיומם של נכסים עודפים שהמוכר מנסה להבריח מהחברה.
עד: בהחלט.
ש: כל הדברים האלה ניתנים לבדיקה ולגילוי במסגרת של בדיקת נאותות.
עד: בהחלט."
וכשנשאל מדוע מצא צורך להדגיש בחוות דעתו כי לא בוצעה בדיקת נאותות, השיב (עמ' 267, פרו' מיום 13.10.13):
"עד: כי יש הבדל בין איכות הבדיקה ועומקה שנעשית בדיקת נאותות לבין הבדיקה שאנחנו עשינו וזה נדרש שנציין את זה כדי שגורמים אחרים לא יגיעו למסקנה מוטעית."