111. קרלמן נשאל (עמ' 266, פרו' מיום 13.10.13) כמה נדרש היה לשלם לונטר עבור בדיקת נאותות והשיב: כ-5,000 דולר (עמ' 290-291, פרו' מיום 13.10.13 ), וכך המשיכה החקירה (עמ' 291, פרו' מיום 13.10.13):
"ש: דהיינו הבדיקה שעשית עלתה קצת פחות ממחצית מהסכום שבו היית דורש לו היית מתבקש לבצע בדיקת נאותות מלאה?
עד: נכון.
ש: ואישרת גם שלך אין ספק שבבדיקת נאותות נאותה היה ניתן לגלות הרבה יותר דברים מאשר אותו דוח בדיקה מצומצם שאתה עשית.
עד: יש לשער.
ש: את ההשקעה של 2 מיליון שקל עבור חברה שלפיה נטען כ-4 מיליון שקל, כלומר ההשקעה היתה כ-50% מהון המניות של החברות או אחר כך בצורה של הלוואה, האם לא מתבקש לבצע בדיקת נאותות מלאה במקום לשלם 2,000 דולר עבור איזושהי בדיקה מאד מאוד שטחית לצורך העניין?
עד: אני חושב שהיו פה שני אילוצים, אחד זה קודם כל מסגרת התקציב שלו ושניים מסגרת הזמן, אני חשוב שמסגרת הזמן שהוקצבה לנושא הזה הייתה מאוד מצומצמת.
ש: זה נראה לך ריאלי ורציני לדבר על מסגרת תקציב כאשר אנחנו מדברים על השקעה של 2 מיליון שקל וחסכון של 3,000 דולר?
עד: אני לא יודע להגיד לך אם זה רציני או לא, אבל יש משקיעים שמוכנים לקחת סיכון."
112. קרלמן מנה בחקירתו (עמ' 299-300, פרו' מיום 13.10.13) שורה ארוכה של דברים שצריך היה לבצע במסגרת בדיקת נאותות: בחינה מעמיקה של מאזן הבוחן של שנת 2005, מצב האובליגו בבנקים נכון למועד הרכישה, ההתחייבויות בגין עובדים למועד ההשקעה, צבר העבודות שיש לחברה באותו מועד, בחינה מעמיקה של רשימת הפרוייקטים שבעבודה ויתרת ההכנסות שיש לקבל מהם, רשימת לקוחות ויכולת פרעון של אותם לקוחות, רשימת ההתחייבויות לספקים וזכאים שונים בסמוך למועד ההשקעה.
הוא אישר (עמ' 301, פרו' מיום 13.10.13) שניתן היה לבדוק כל אותם דברים, אלא שהדבר לא התאפשר בגלל "מסגרת הזמן ומסגרת התקציב".
כן סיפר (עמ' 267-269, פרו' מיום 13.10.13) שלשם בדיקת נאותות נדרשו גם בדיקות פיזיות, הכוללות "יציאה לשטח לראות שיש באמת נכסים" ופגישה עם הבנקים.
כן אישר (עמ' 268, פרו' מיום 13.10.13) שבמסגרת אותה בדיקה הוא היה פונה ישירות לבנקים לבדוק אם יש שעבודים בחשבון החברה ואם יש ערבויות או התחייבויות כלשהן.
קרלמן נשאל מדוע מצא לנכון להזכיר בחוות דעתו את הפיגורים של החברה בתשלומים לספקים ואת התביעות המשפטיות הקיימות, והשיב (עמ' 274, פרו' מיום 13.10.13):
"עד: זה יכול להצביע על קשיי נזילות וזה יכול להצביע על איזושהי מדיניות של סחבת מצד הנהלת החברה.
ש: בכל אופן זה איזשהו אור אדום שהרוכש הפוטנציאלי צריך לשים לב אליו?
עד: כן.".