29. ביום 18.1.06 הצטרף לונטר כמורשה חתימה בחשבון החברה בבנק הפועלים וחתם על כתב ערבות בלתי מוגבלת בסכום להבטחת חובות החברה לבנק (נספח ט' לכתב התביעה של בנק הפועלים).
30. לונטר העביר לחברה את הסכום שהתחייב לו, 2 מיליון ₪, כדלקמן (נספחי ט' לתצהיר לונטר):
הסכום הראשון בסך 500,000 ₪ הועבר עוד ביום 28.12.05, היינו לפני החתימה על הסכם ההשקעה, מחשבונו של לונטר לחשבון החברה בבנק הפועלים.
הסכום השני בסך 1 מיליון ₪ הועבר ביום 17.1.06 מחשבון לונטר השקעות בבנק הבינלאומי לחשבון החברה בבנק הפועלים.
הסכום האחרון בסך 500,000 ₪ הועבר ביום 10.4.06 מחשבון לונטר השקעות בבנק הבינלאומי לחשבון החברה החדש שנפתח בבנק הבינלאומי.
31. בהקשר לסכום הראשון שהושקע כאמור לפני החתימה על הסכם ההשקעה נעשה הסכם בין לונטר ובין זלמן וחברת מזרח ביום 26.12.05 (ההסכם הוצג דווקא על ידי בנק מזרחי, נספח ב' לתצהיר רפפורט).
בהסכם (הקצר) נכתב כי לונטר מעניק את "ההלוואה הראשונית" בסך חצי מליון ₪, "עקב בקשתו הדחופה של צד ב' (כלומר זלמן וחברת מזרח) לצרכי תזרים המזומנים", וכי "מוסכם וידוע בזאת שעקב בקשת צד ב', לפתרון דחוף של תזרים המזומנים, בוצע הסכם זה...".
32. ביום 30.4.06, לבקשתו של לונטר, מסר לו בנק הפועלים מכתב בזו הלשון:
"לכבוד מזרח זלי (1992) בע"מ,
בהתאם לבקשתכם, הננו לאשר בזה כי התאגיד מזרח זלי (1992) בע"מ ח.פ.... נמנה על לקוחותינו הטובים מאז 3.12.92.
התאגיד הנ"ל מקבל אצלנו שירותים בנקאיים שונים ומנהל את חשבונו לשביעות רצוננו.
כ"כ הננו לאשר כי הנכם מכבדים את התחייבויותיכם הבנקאיות כלפינו".
המכתב נמסר לצורך פתיחת חשבון לחברה בבנק הבינלאומי (לונטר, סעיף 18 לתצהירו).
לדברי לונטר (שם), המכתב היה "ברוח ההמלצה שניתנה לי בעל פה", כשהוא מכוון לדברים שמסר לו לחנו, לדבריו, בתחילת אותה שנה.
33. מסיבה שלא הוסברה על ידי לונטר, הקצאת המניות והדיווח לרשם החברות על כך ועל מינויו של לונטר כמנהל החברה נעשו רק ביום 23.6.06 (נספחים י' לתצהיר לונטר).
34. ביום 2.7.06 נגשו זלמן ולונטר לבנק מזרחי, לונטר נוסף כמורשה חתימה בחשבון החברה בבנק, והוא ולונטר השקעות חתמו על כתב ערבות בלתי מוגבלת בסכום להתחייבויות החברה כלפי הבנק (נספח טז לכתב ההגנה של בנק מזרחי).
35. כאמור לעיל, לונטר טוען כי בנק מזרחי (וכמובן גם לא זלמן בעצמו) לא גילה לו באותה פגישה כי הפקדון בסכום של כ-860 אלף ₪ שהיה בחשבון החברה שימש כבטחון לפרעון ההלוואה של זלמן בחשבונו הפרטי.
בנק מזרחי אינו טוען שגילה ללונטר את הדבר וטוען בפשטות כי באותה פגישה "לא עלה כלל ענין הפקדון", כעדותה של רפפורט (סעיף 20(ז) לתצהירה).