146. בתי הדין פסקו לא אחת כי פיטורים או התפטרות יש להוכיח בפעולת התנהגות אשר יש בה להצביע על כוונה והבעה מפורשת של המעשה. בפסיקה נקבע, כי "היסוד הן של הפיטורים והן של ההתפטרות הוא, שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד, הקיימים בין השניים, 'לידי גמר'" (דב"ע תשן/3-6 ניהול רשת חניונים (א. מרקור) - ז'ק לוי, 6.2.90).
יתרה מכך, הדיבור או ההתנהגות המביאים את היחסים לידי סיום חייבים להיות חד משמעיים. על בית הדין לבחון לא רק מי יזם את ניתוק היחסים אלא גם מי היה הצד המעוניין אשר נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו זו, בין בכתב, בעל-פה או בהתנהגות, כשנטל ההוכחה מוטל על הטוען לפיטורים/התפטרות (דיון (ארצי) ל/3-18 נח בנצילוביץ - "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ, 30.11.70).
147. למעשה, אין מחלוקת כי כחודש לאחר תום התקופה בה יכולה הייתה הזכיינית להעסיק את התובע בהתאם לתנאי היתר העסקתו, הודיעו על כך לתובע ובהתאם קנו לו את כרטיס הטיסה בחזרה לתאילנד.
משלא הגיע לטיסה זו ולא חזר לעבודתו, טוענים הנתבעים כי למעשה נטש את מקום עבודתו. אין באפשרותנו להסכים עם טענה זו.
148. לטעמינו, משהודיעה הזכיינית לתובע כי אין באפשרותה להמשיך את העסקתו, היא הלכה למעשה פיטרה אותו ובתום חודש ההודעה המוקדמת היה עליה לעשות לו גמר חשבון ובמסגרת זו לשלם את מלוא זכויותיו טרם עזיבתו את הארץ.
על כן, העובדה שהתובע לא הגיע לטיסה שהוזמנה עבורו, אין בה כדי להוריד מזכאותו לגמר חשבון במסגרת סיום העסקתו בזכיינית.
רכיבי התביעה
הפרשי שכר
149. הפרשי שכרו של התובע נחלקים לשני מרכיבים: הפרשי שכר בסיס ותמורה בגין שעות נוספות. בעניין הפרשי שכר בסיס, הנטל רובץ על כספי המעסיק להוכיח כי שילם את שכרו המלא של העובד כפי שנקוב בתלושי השכר.
150. לגישת הנתבעים, האישור עליו חתם התובע החל מחודש יולי 2010 מוכיח כי שכרו שולם על פי האמור בתלושי השכר במזומן.
הכרעה
151. בהתאם לאמור לעיל, התובע קיבל את שכרו בהתאם לתלושי השכר, דוחות הנוכחות והאישורים עליהם חתם מדי חודש - ואין הוא זכאי להפרשי שכר.
חופשה, הבראה וחגים
152. לטענת התובע לא קיבל מעולם רכיבים אלה.
לטענת הנתבעים, התובע זנח רכיבים אלה בסיכומיו ולא דן בהם. למעלה מן הצורך, וכפי שעולה מתלושי השכר, התובע קיבל תמורת חופשה והבראה מדי חודש בחודשו. אשר לדמי חגים, התובע קיבל שכר גלובלי ואינו זכאי לדמי חג.
הכרעה
153. אכן, התובע קיבל שכר גלובלי ולא שעתי או יומי, ולכן אינו זכאי לדמי חג.
154. מתלושי השכר עולה כי התובע קיבל תמורה בגין ימי חופשה והבראה, אך יש לבחון האם רכיבים אלה שולמו לו כדין. לא נבחן את שנת 2014, שכן בידנו תלוש אחד בלבד לשנה זו והתובע הפסיק עבודתו בזכיינית לכל המאוחר בחודש מרץ בשנה זו.
155. אשר לדמי ההבראה, על מנת לבחון האם אלה מהווים חלק מהשכר למרות ששולמו מדי חודש, יש לבחון האם הסכום ששולם משקף תשלום דמי הבראה אמיתי ולא פיקטיבי. לשם כך, אבחן את התשלום שבוצע במשך שנות עבודתו.
בפועל על פי תלושי השכר על פי דין פער שנתי
(₪)
תמורה חודשית בגין דמי הבראה
(₪) תשלום שנתי בגין דמי הבראה
(₪) מספר ימי זכאות לדמי הבראה ערך יום הבראה
(₪) סך הכל תשלום
(₪)
2013 185.5 2,226 7 374 2,618 392
2012 182.5 2,190 7 371 2,597 407
2011 142 1,740 6 365 2,190 450
2010 142 1,704 6 351 2,106 402
2009 138 1,656 5 340 1,700 44