23. הפרמטר השני, עניינו בממד הזמן. גם בעניין זה לא מצאתי הצדקה מדוע פרמטר זה יכול להביא לקביעת מועד תחולה מוקדם יותר, דווקא בהליכי פונדקאות מחוץ לישראל. חברי העיר כי כאשר פער הזמנים גדל, כך תפחת הנכונות להעניק לצו תחולה רטרואקטיבית. אלא שפער זמנים קטן בין מועד הלידה לבין מועד הינתן הצו מהווה מאפיין של הליכי פונדקאות בישראל. ממילא אפוא, אין כל הבדל בהקשר זה בין הליכי פונדקאות מחוץ לישראל לבין הליכים בישראל, המצדיק מתן צו רטרואקטיבי דווקא בהליכים מחוץ לישראל. [במאמר מוסגר יצוין כי המשיבים עמדו על כך שאורכם של הליכי פונדקאות בחו"ל הוא ההבדל המצדיק לשיטתם סטייה מהמתווה שקבע המחוקק באשר ל"צו הורות" מכוח סעיף 11 לחוק הפונדקאות].
24. עוד עמד חברי על פרמטר שלישי, שעניינו היעדר זיקה הורית שלישית, היינו כי יש להבטיח שההכרה בהורות ממועד הלידה לא תיצור "הורות משולשת" לאור מעורבות אפשרית מצד האם הפונדקאית. אלא שאחד המאפיינים של פונדקאות מחוץ לישראל הוא קיומו של דין משתנה ממדינה למדינה, וזאת, בין היתר, ביחס לסוגיית המועד שבו מתנתקת הזיקה לאם הפונדקאית. לפיכך, הכרה בפרמטר מעין זה משמעותה בדיקה פרטנית של מועד ניתוק הזיקה, ביחס לדין הזר הספציפי. כפי שגם העיר חברי בפסקה 15 לחוות דעתו, קיים קושי ממשי לבסס את ההכרעה על בדיקה פרטנית של מועד ניתוק זיקת האם הפונדקאית בהתחשב בדין הזר הספציפי, המשתנה ממדינה למדינה.
לסיכום אפוא, מצטרף אני לחוות דעת חברי, בהסתייגות מהאמור בפסקאות 12 ו-13 לחוות דעתו בדבר קיומם של חריגים לכלל האמור.
ש ו פ ט
אשר על כן, הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט נ' הנדל.
ניתן היום, ח' בשבט התש"ף (3.2.2020).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט