43. גם היחסים בין שרון לסנונית קרובים ואין מדובר בשותפות עסקיות הזרות זו לזו: "...מכרתי את נשמתי בגלל שרון ואני מאז ומעולם אנחנו 15 שנה מחוברות, זאת החברה הכי טובה שלי, זה כמו אשתי, אפילו את המניות בנאמנות נתתי לה, למי אני אתן" (עמ' 346 שו' 6-12).
44. אין ספק בליבי שיחסי הקרבה המתוארים לעיל שימשו גורם מרכזי בהתנהלות של הצדדים, ועל רקע זה יש לבחון את הדברים. אותם יחסי קירבה באים לידי ביטוי בשפה הלא פורמלית, העממית והיומיומית שנקטו הצדדים בתכתובות ביניהם, כדוגמת "סבבה"; "פצצה", אימוג'י של סמיילי מחייך וכן הלאה, ראו נספח 49 לתצהיר משה, בעמ' 338, 341.
כן ראו עדותו של ירון בעמ' 119 שו' 2-6, כשנשאל על שיחת הטלפון בה הודיע לשרון על רצונו לפרוש מהמיזם: "התקיימה ביננו שיחת טלפון, אני יצרתי קשר עם שרון, אמרתי לה שבעקבות זה שאני מרגיש לא טוב עם כל הפיצ'פקס האלה של עורכי הדין אז אני שוקל לפרוש מהמיזם, מהשותפות שהיא כבר קיימת ביננו. שרון אמרה אתה לא יכול לעשות לי את זה, אנחנו ביחד".
45. על רקע זה יש לבחון את יחסי הצדדים והאם הבשילו כדי הסכם מחייב אם לאו. סבורה אני כי על פי הדין וההלכה יש להשיב על כך בשלילה, ממספר טעמים לא כל שכן משקלם המצטבר.
46. ראשית, אין מחלוקת בין הצדדים שאין כל מסמך חתום בין הצדדים, לא זיכרון דברים ובוודאי שלא הסכם מייסדים. המסמך הראשון המתעד "נקודות לליבון" הוא נספח 6 לתצהירו של שמעון, אשר נשלח למשה ביום 7.11.16. כותרת המסמך היא "זכרון דברים-נקודות לליבון". במסמך זה רשום כי חלוקת המניות תהיה 60% לשרון; 40% לטריפל. סעיף ד' מתייחס להשקעה, אך לא מצוינים בו סכומים; חלוקת המניות בין יחידי הקבוצה נותרה ריקה, ראו סעיף 4. דומה כי די בעיון במסמך זה כדי להבין שאינו מלמד על גמירות דעת ומסוימות, והוא אינו ניתן לאכיפה. כותרת המסמך מעידה על "ליבון" נדרש בנושאים הכלולים בו; נקודות מהותיות כגון גובה ההשקעה ואופן חלוקת המניות לא נקבעו כלל.
47. גם מהעדויות עלה כי דובר במסמך ראשוני בלבד שהיווה את הבסיס למו"מ. אמנם בתחילת עדותו שמעון ציין כי היה צורך לחתום על המסמך (עמ' 209 שו' 5, 7), אולם בהמשך חקירתו הבהיר כי היו נקודות לליבון (עמ' 210 שו' 8-19) וכי על התובעים היה להתייחס למסמך ההבנות, ולא לחתום עליו (עמ' 214 שו' 21). כך גם ירון אישר בחקירתו שמסמך זיכרון הדברים כלל הבנות שחלקם מוסכם וחלקם לא, ראו עדותו בעמ' 107 שו' 11; הערתו כי במסמך זה נזכר שלשמעון תוקצנה מניות, עניין שירד בהמשך מסדר היום (עמ' 107 שו' 13-14). מכאן, שהן מנוסח מסמך זיכרון הדברים והן מעדויות הצדדים עולה כי אין מדובר בהסכם מחייב הניתן לאכיפה. יתרה מזו, מהעדויות עולה כי סוכם שבעקבות מסמך זיכרון הדברים יפנו התובעים לבא כוחם עו"ד בייטנר ויעבירו מסמך מפורט, ראו עדות ירון בעמ' 107 שו' 17: "שרון בקשה שעו"ד שלנו יכין את ההסכם".