25. בנסיבות המקרה כאן, אין המדובר באי העברת סכומים שנוכו משכר העובד אלא באי ביצוע הפקדות פנסיוניות, לצד אי תשלום זכויות נוספות ובהן, בין השאר, פדיון חופשה שנתית, פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. אין די באי תשלום הזכויות כדי להצדיק התעלמות ממסך ההתאגדות. התובע לא עמד בנטל להראות שהתבצעו מעשי תרמית, מימון דק, הברחה או ריקון של נכסי החברה, עירוב נכסים, או איזה מבין הנסיבות שעלולות להצדיק צעד דרסטי זה. לפיכך, לאחר שבחנו את טענות הצדדים ומכלול הנסיבות והראיות, לא השתכנענו כי יהא זה צודק ויעיל להרים את מסך ההתאגדות בנסיבות העניין ולא השתכנענו כי הוכחה עילה להרמת מסך. בנסיבות בהן התביעה הוגשה כשנה לאחר סיום תקופת העבודה כשבין לבין עסקיה של הנתבעת 1 קרסו והיא הפסיקה את פעילותה, אין גם לומר שהוכח שמדובר בקיפוח זכויות התובע בחוסר תום לב או בהעסקת התובע בתקופה בה למעסיק ידוע שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו כלפיו. לא הוכח שקריסת עסקיה של הנתבעת 1 נבעה מניהול כושל עד כדי נטילת סיכון עסקי בלתי סביר או שימוש לרעה במסך ההתאגדות. הלכה היא שכישלון עסקי, כשלעצמו, לא יהווה עילה להרמת מסך ההתאגדות (ע"ע (ארצי) 387/05 פוטרמן – ניסני (9.12.07) בסע' 21).
אין באמור כדי להמעיט מחומרת הפגמים שהתגלו בתשלום הזכויות השונות על-ידי המעסיקה.
על יסוד האמור נדחית התביעה כנגד הנתבעת 2.
סוף דבר
26. הנתבעת 1 תשלם לתובע, תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין, את הסכומים הבאים:
א. בגין פיצויי פיטורים סך 8,041.1 ₪;
ב. בגין הודעה מוקדמת סך 3,216.56 ₪;
ג. כפיצוי בגין פיטורים שלא כדין סך 5,000 ₪;
ד. כפדיון חופשה שנתית סך 3,848 ₪;
ה. בגין החזר הוצאות נסיעה סך 8,163.44 ₪;
ו. כפיצוי חלף הפקדות מעסיק לקופת גמל סך 6,318.6 ₪;
ז. כפיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי עבודה סך 3,000 ₪.
הסכומים הנ"ל ישולמו לידי התובע תוך 30 ימים, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.12.16, הוא המועד לתשלום השכר האחרון, ועד התשלום המלא בפועל.
הנתבעת 1 תישא בשכ"ט ב"כ התובע בסך 6,000 ₪ שישולמו אף הם תוך 30 ימים.
27. התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית, ללא צו להוצאות.
28. זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 ימים מיום שפסק-הדין יומצא לצדדים.
ניתן היום, י"ז טבת תש"פ, (14 ינואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
נציג עובדים
מר חוסיין סעד דניה דרורי,
שופטת
נציג מעסיקים
מר ליאור לוין