זאת ועוד, ניתוח התנהלות הצדדים לביטול הזכייה בזמן אמת – הזוכה המקורי מזה וועדת המכרזים מזה – מביא להבנתי למסקנה שלא רק שוועדת המכרזים צריכה הייתה להסכים לביטול מחמת פגם בהצעה, אלא שכך גם נהגה הלכה למעשה: פניית הזוכה במכרז לוועדת המכרזים מיום 19.7.2017, כחודש לאחר הזכייה, הייתה בקשה לביטול ההצעה "בין היתר בהסתמך על הוראות תקנה 20(ד) לתקנות חובת מכרזים, התשנ"ג – 1993", והיא נומקה בכך ש"נפלה אצלם שגגה חמורה, וכי נתונים שונים עליהם הסתמכו התגלו כשגויים באופן יסודי"; החלטת ועדת המכרזים מיום 13.8.2017 הייתה על ביטול הזכייה "וזאת בהתאם לבקשתם", לאחר שהעניין נשלח לחוות דעת שמאי רמ"י, אשר ציין כי הצעת הזוכה המקורי "הינה פי 1.44 מהשווי בשומה (כולל פיתוח)". המסקנה העולה מכך היא שהבקשה שהוגשה לוועדת המכרזים הייתה לביטול הזכייה מחמת פגם בהצעתו של הזוכה המקורי, וכי ההסכמה לבקשה הייתה בהתאם לבקשה, דהיינו לביטול מחמת פגם בהצעה האמורה. אם כך, הרי שאף אם נניח כי וועדת המכרזים לא הייתה חייבת להסכים לביטול הזכייה מחמת פגם בהצעה, הרי משנתנה וועדת המכרזים הסכמתה לביטול בעילה זו (ואין ספק כי רשאית היא לתת הסכמה כאמור), הרי שהן מבחינה חוזית והן מבחינה מנהלית זו עילת הביטול.
קיצורו של דבר: קביעתו של בית המשפט המחוז, אשר צריכה לשמש גם אותנו, היא שזכיית הזוכה המקורי במכרז בוטלה בעקבות פגם שנפל בהצעתו. בהינתן קביעה זו אין תחולה לסעיף 12 לתנאי המכרז, ועל כן המשיבה אינה נדרשת לעמוד בדרישות הקבועות בו כתנאי לזכייה במכרז.
סוף דבר, אילו דעתי תישמע נדחה את הערעור, ונותיר את פסק דינו של בית המשפט קמא על כנו.
ש ו פ ט
השופט י' עמית:
כחברי השופט ע' גרוסקופף, אף אני סבור כי דין הערעור להידחות, הגם שמטעמים שונים במקצת.
1. סעיף 12 לתנאי המכרז נועד למנוע תכסיסנות ותיאומים בין מציעים שונים, מכאן הגיונו ומכאן חשיבותו. אלא שעל פניו, ברי כי לא זה המקרה שבפנינו, באשר עקב הצעתה המופרזת בעליל של חברת מוריס אלון בע"מ (להלן: הזוכה המקורית) כזוכה במכרז, נוצר מצב לפיו "טוביה חטא וזיגוד מנגיד" (פסחים קי"ג, ב) – הזוכה המקורית שגתה ולא כלכלה מעשיה, ועקב כך נדרשת המשיבה להוסיף על הצעתה סכום "זניח" של כ-22 מליון ₪.
2. אכן, אין הכרח לדחות הצעה החורגת מהשומה או מהאומדן שקבעה הרשות, וכפי שהראתה המערערת במכרזי מקרקעין ייתכנו פערים גדולים בין הצעה להצעה ובין ההצעות להערכת השמאי. במקרה דנן השמאי הממשלתי העריך את המקרקעין בסכום של כ-36 מליון ₪ והצעתה של הזוכה המקורית עמדה על כ-60 מליון ₪, כאשר ההצעה השניה אחריה, הצעתה של המשיבה, עמדה על כ-31 מליון ₪. בית משפט קמא הגיע למסקנה העובדתית כי הצעת הזוכה המקורית הייתה פגומה ואיני רואה להתערב במסקנה זו. אציין כי מפרוטוקול ישיבת הוועדה מיום 20.6.2017 עולה כי ההחלטה על זכייתה של הזוכה המקורית התקבלה על סמך גובה ההצעה בלבד, מבלי שהוועדה בחנה את ההצעה, עד אשר הגישה הזוכה המקורית בקשה לביטול הזכייה, שאז הועברה ההצעה לבחינה שמאית.