31. הסתייגות אחת נדרשת לקביעתי זו, אך כפי שאסביר להלן אין בה כדי לשנות את המסקנה האופרטיבית בדבר דחיית התביעה. יקום הודתה כי אישרה לחברת הוט לספק שירותי הסעדה לעובדי חברות פז וסמסונג, כאשר אלו נכנסו לעבוד במתחם יורופארק. לטענתה של יקום, הסכמה זו התקבלה באישורה של היפו וכחלק מהסכמה רחבה יותר שנועדה להביא לידי סיום את הסכסוך המתמשך שהתנהל בין היפו להוט ואשר גרר הכרזת חרם צרכנים על היפו מצדה של הוט. היפו מתכחשת לכך שהסכימה להסדר זה.
32. מסופקני האם אכן היפו התנגדה לכך בזמן אמת ומהראיות שהוצגו לפני עולה תמונה הפוכה ולעניין זה אפנה לחקירתה של גב' יעל אביעד בפרוטוקול הדיון מיום 30.4.2017 עמ' 148- 151. ואולם, איני סבור כי יש צורך שאכריע במחלוקת זו, מכיוון שאף אם הצדק עם היפו כי לא נתנה הסכמתה להסדר האמור (ולא היא), אין בידי לפסוק לה פיצוי בגין כך.
זאת שכן, היפו לא פילחה את הנזק בגין עובדי פז וסמסונג לחוד מהנזק הנטען בגין יתר הרוכשים, שאינם עובדי הוט. דו"ח החוקר שהגישה היפו, אשר על בסיסו טענה לכמות הלקוחות "הזרים" שרכשו בחדרי האוכל של הוט, לא מציג פילוח ברור של אחוז הרוכשים מעובדי חברות פז וסמסונג, ביחס ליתר עובדי ומבקרי הפארק. חשוב מכך, היפו עצמה לא הציגה ולא טענה בכתבי הטענות לפילוח הנזק כאמור.
במצב הדברים המתואר, אין בידי אינדיקציה מספקת לעניין חלקם של עובדי פז וסמסונג, מתוך כלל מקבלי השירות בחדרי האוכל הוט, אשר נטען בגינם כי לא היו מבין עובדיה של הוט . למעלה מן הצורך ובמאמר מוסגר אציין, כי אני סבור שיש טעם רב בטענות הנתבעים כי אין די בשני ימי תצפית על מנת לבסס היקף נזק של מספר שנים, כפי שמבקשת היפו.
33. ידועה לעניין זה הלכת אנסימוב (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 809-810 (1981)) הקובעת כי: "הוכחת הנזק היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקביעת הפיצוי. כשם שעל הנפגע להוכיח את הנזק שנגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי, דהיינו, את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו. נפגע אינו יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק, אלא עליו להניח אף תשתית עובדתית לקביעת שיעור הפיצוי. אין להשאיר עניין אחרון זה לאומדנו של השופט.".
34. לאור האמור, איני מוצא צורך להכריע בסוגיה המשפטית הנוגעת לאחריות יקום בגין עובדי פז וסמסונג לחוד מיתר הרוכשים הזרים, גם מהטעם, שלא הונחה בפניי תשתית עובדתית המאפשרת לבודד את שיעור הנזק בגין עובדי חברות אלו מסך כל הנזק הנטען.