ועוד ראו בהקשר זה: הפ (מחוזי תא) 28358/10/15 לוי נ' רם [פורסם בנבו] (25.12.16); ה"פ (מחוזי תא) 43744/02/17 מימון נ' זאבי [פורסם בנבו] (28.8.2017); ה"פ (מחוזי נצרת) 35220/11/13 מקס חסין נכסים בע"מ נ' ענת קורין נכסים בע"מ [פורסם בנבו] (17.11.2014).
בהקשר זה אף מקובלים עליי הדברים הבאים שנקבעו בתא (הר') 9614/04/10 ליאור נ' אביגדור ואח' [פורסם בנבו] (5.2.2012), ע"י כב' השופט אבינור:
"נוהג מקובל הוא שצדדים למשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה מסכימים – בין במפורש ובין בהתנהגותם – כי רק חוזה חתום הוא שיחייבם. נוהג זה אף מסביר את החשיבות הרבה שמייחסים צדדים למשא ומתן למעמד חתימת החוזה, מסתמא על רקע ההנחה כי התחייבויותיהם זה כלפי זה תיכנסנה לתוקף רק לאחר חתימתם על החוזה.
בנסיבות כאלה, כוחה של החתימה אינו נובע מהוראות הדין אלא מהסכמות הצדדים....
מכאן, שכאשר צדדים מסכימים כאמור כי רק חוזה חתום הוא שיחייבם, על בית המשפט לתת, ככלל, תוקף להסכמותיהם ולהימנע מליתן לטיוטה לא חתומה – ולו גם "סופית" – תוקף שהצדדים לא התכוונו, כלל ועיקר, ליתן לה. קביעה אחרת תהווה התערבות שיפוטית מיותרת ותפגע באופן בלתי ראוי בעקרון חופש החוזים.
עקרון חופש החוזים כולל בחובו לא רק את החופש להתקשר בחוזה מחייב אלא גם את החופש שלא להתקשר בחוזה מחייב...
כאשר צדדים למשא ומתן מסכימים כי התחייבותם האחד כלפי משנהו תיכנס לתוקף רק עם חתימתם על ההסכם, הרי שבהיעדר נסיבות יוצאות דופן אין מקום לקביעה שיפוטית כי חרף היעדר חתימתם בכל זאת נכרת ביניהם הסכם מחייב".
23. ומן הכלל אל הפרט, בענייננו, בהינתן כי הצדדים עצמם הביעו באופן ברור ומפורש את הסכמתם וכוונתם כי הטיוטות שהוחלפו במסגרת המשא ומתן – לרבות זו האחרונה אשר עליה מבקשים התובעים להסתמך ולטעון כי היא מהווה הסכם מחייב – לא יחייבו אותם אלא לאחר שייחתם החוזה על ידי כל הצדדים, הרי שבכך גילו דעתם כי חתימתם על ההסכם היא מהותית, והיא תנאי בלעדיו אין להשתכללותו כחוזה מחייב, ואין מקום כי בית המשפט יקבע אחרת.
בנסיבות אלו, אני סבורה כי אין מקום לקבוע שהסתיים המשא ומתן בין הצדדים וכי הצדדים כבר עברו לשלב החוזי, ולפיכך המסגרת הנאותה לבחון את טענות התובעים היא בבחינה האם עולה התנהלות הנתבעים כדי חוסר תום לב במשא ומתן, וככל שכן, אילו סעדים היא עשויה להצמיח לתובעים בנסיבות העניין.