לאחר פנייתה המחודשת של אולגה, קבעה סופי איתה ועם הנתבע פגישה למחרת היום, ביום שישי 22.12.2017, בשעות הצהרים, לדון בפרטי העסקה. במהלך הפגישה חזרו אולגה ויבגני על הצעתם לרכוש את הבית במחיר של 3.3 מיליון ₪, ובשלב זה אף הביעו הסכמתם לדרישת הנתבעים ביחס למועד הפינוי.
לאחר פגישה זו, עדכן הנתבע לראשונה את סופי בעובדה כי באותו שלב היו הנתבעים כבר בעיצומו של המשא ומתן מול התובעים. סופי העידה לפניי, ועדות זו הייתה אותנטית ומהימנה עליי, כי עד לאותו שלב לא ידעה דבר וחצי דבר על המגעים שהתנהלו בין הנתבעים לתובעים, וקיבלה את הדברים בהפתעה מוחלטת (ראו סעיפים 15-16 לתצהירה וכן עמ' 29 לפרוטוקול ש' 15-17, עמ' 30 ש' 7-9, עמ' 31 ש' 1-5).
8. הצעתה של אולגה, אשר הייתה כעת רלוונטית וקונקרטית, היתה גבוהה משמעותית מהסכום עליו סיכמו התובעים עם הנתבעים (הפרש של 100 אלף ₪).
על אף האמור, מן הראיות שהובאו לפניי עולה בבירור, כי הנתבעים לא התפתו להפסיק את המגעים עם התובעים בשל כך, אלא היה בכוונתם, חרף הפער האמור, חרף הפיתוי הגדול, וחרף לחצים שהופעלו עליהם ע"י סופי, לדבוק במשא ומתן שנוהל עם התובעים עד לחתימת העסקה.
כך, העידה אולגה, כי ביום ראשון, 24.12.2017, בשעות הבוקר, הודיעה לה סופי כי העסקה לא תצא לפועל, וכי הנתבעים החליטו למכור את הבית לתובעים (סעיף 13 לתצהירה). אולגה לא נחקרה על סוגיה זו.
כך, גם עו"ד בן אליעזר העידה, כי באותו יום שישי עדכן אותה הנתבע על כך, והיא אף שיתפה בדבר את עו"ד שאולזון: "ביום שישי... עדכנתי אותו (את עו"ד שאולזון – הערת הח"מ) בשיחה שהייתה לי עוד קודם עם יניב, שהוא אמר לי על הדרך 'את לא מאמינה, חזרו אלינו איזה אנשים שראו את הדירה קודם והם רוצים גם לקנות, והם אפילו הציעו לנו סכום כסף יותר גבוה'. אמרתי לו: 'וואו, מה?' הוא אמר לי: 'אל תדאגי, הכול בסדר, אני לא הולך למכור להם, אנחנו ממשיכים הכול כרגיל'" (עמ' 21 לפרוטוקול, ש' 14-19; בהמשך תיקנה ומסרה כי ייתכן שהשיחה עם עו"ד שאולזון הייתה ביום ראשון). עו"ד בן אליעזר אף העידה, כי הנתבע שיתף אותה בכך שבמהלך סוף השבוע הופעל עליו מכבש של לחצים מצידה של המתווכת סופי, אבל עדכן אותה כי ממשיכים עם התובעים (שם, ש' 28-31). עו"ד בן אליעזר אף העירה, כי העריכה את הנתבע בשל כך, שכן היה מדובר בפער לא מבוטל (שם, ש' 33-34).
וכך, העיד גם הנתבע, כי ביום א' (24.12.2017) בבוקר, עדכן את התובעת כי חרף הלחצים שהופעלו עליו ע"י סופי, החליט לדבוק במשא ומתן איתה (ראו סעיף 32 לתצהירו; דברים דומים מסרה גם התובעת בתצהירה – סעיף 14).
9. העולה מן המקובץ, כי לאחר שביום שישי, בעיצומו של המשא ומתן בין הנתבעים לתובעים, הניחה אולגה על השולחן הצעה קונקרטית גבוהה ואטרקטיבית משמעותית, לאחר סוף שבוע של התלבטויות ולחצים מצד סופי המתווכת, החליטו הנתבעים לדבוק במשא ומתן עם התובעים, חרף הפיתוי הגדול בקבלת הצעה הגבוהה ב – 100,000 ₪.
בהתאמה, הודיעו הנתבעים - הן לתובעת והן לבאת כוחם (שבתורה העבירה את המסר לב"כ התובעים) – כי הם מתקדמים במשא ומתן, ובהתאמה המשיכו ב"כ הצדדים במהלך אותו יום ראשון להתכתב בעניין (ראו נספח ח' לתצהיר התובעת).
10. זה המקום לציין, כי כבר במהלך אותו סוף שבוע, עדכנה סופי את הנתבע, כי התובעת פנתה אליה בעבר, וניסתה להשפיע עליה להביא למכירת הבית לה, תוך הבטחת תגמול כספי. פנייתה של התובעת אל סופי הייתה כבר ביום 30.10.2017, אולם עד לשלב זה לא עדכנה סופי את הנתבעים על כך. הנתבע העיד לפניי, כי בתחילה לא התייחס ברצינות לדבריה אלו של סופי, וביטל אותם כחלק מניסיונותיה ללחוץ עליו לחתום על העסקה עם אולגה, עסקה שהייתה מזכה אותה בדמי תיווך משני הצדדים (ראו, בין היתר, עמ' 34 לפרוטוקול ש' 3-15). אלא, שביום א', שלחה סופי לנתבע את "צילום המסך" של הודעת הוואטסאפ אותה שלחה לה התובעת (נספח י"א לתצהיר הנתבע).
הצדדים היו חלוקים אודות המשמעות שיש לייחס למסרון אותו שלחה התובעת לסופי, אך דומני, כי לא יכולה להיות מחלוקת של ממש, כי ניסיונה של התובעת להשפיע על סופי, באמצעות הבטחת תגמול כספי, ובפרט העובדה שעשתה כן מאחורי גבו של הנתבע, יש בו, לכל הפחות, טעם לפגם, אם לא למעלה מכך.
וכך כתבה התובעת לסופי (ביום 30.10.2017, לאחר שראתה את הדירה ולאור החיכוכים שהיו בין סופי לבין ג'ולי, המתווכת שבאמצעותה הגיעה התובעת):
"הי סופי, זאת שני.
אין לי חוזה עם ג'ולי
תעזרי לי מתחננת אליך".
בשלב זה כתבה סופי לתובעת: "תתקשרי", אך לא עלה מן הראיות שלפניי אם התקיימה ביניהן שיחה קולית אם לאו. לאחר כשעתיים כתבה התובעת לסופי כך:
"סופי מבטיחה לך שהכסף ממני יביא לך ברכה. רחלי בטוחה שהבית הזה אמור להיות שלי. אני מוכנה לשלם לך באחוזים את ההפרש מהצעות אחרות (סימול המסמן הכרת תודה) יאללה נדבר בוטחת בך והפוטנציאל העסקי שלך".
במענה לדברים אלו, כתבה סופי לתובעת שלא תפר את אמון לקוחותיה בשביל כסף, ושאין באפשרותה לסייע לה.
11. הנתבע העיד לפניי על סערת הרגשות בה היה נתון במהלך כל אותו יום ראשון, לאחר שקיבל מסופי את הודעת הוואטסאפ האמורה. הנתבע סיפר, כי דברים אלו התחברו לו לתחושות לא נוחות שגרמה לו התנהלות התובעת במהלך המשא ומתן בהקשרים שונים, דברים מהם היה מוכן להתעלם עד אותו שלב, אך הצטברות הדברים, בצירוף אותו מסרון שנשלח לו ע"י סופי באותו בוקר, הביאתו לסף שבירה.
כך, סיפר הנתבע כי התובעת נהגה במהלך המשא ומתן במניפולטיביות ואף בערמומיות, תוך ניצול העובדה שהייתה בהריון על מנת לנסות להשפיע על הנתבעים ולסחוט אותם רגשית;
כך, סיפר הנתבע כי התובעת ביקשה ממנו שלא לפרט במסגרת הסכם המכר את התמורה האמיתית שסוכמה, אלא לכתוב כי חלק מהמחיר הוא עבור ריהוט, וזאת על מנת לרמות את רשויות המס (דברים אלו נתמכו גם בעדותה של עו"ד בן אליעזר – ראו עמ' 22 לפרוטוקול ש' 10-17);
כך, סיפר הנתבע, כי גילה שהתובעת ניסתה להערים על עורכי הדין ולטעון כי בשיחה ביניהם הסכים להקדמת מועד הפינוי מיום 19.8.2017 ליום 15.8.2017, וזאת על אף שהוא הבהיר לה מהרגע הראשון שמועד הפינוי האמור הוא קריטי מבחינת המוכרים (העובדה שהתובעת מסרה לעו"ד שאולזון כי הנתבע אכן הסכים להקדמת מועד הפינוי עולה גם מתכתובת המייל בינו לבין עו"ד בן אליעזר – ראו נספח ב' לתצהיר התובעת, תכתובת מיום 10.12.2017).
עדותו של הנתבע הייתה אותנטית, ועשתה רושם אמין ביותר. שוכנעתי, כי אכן הגילוי אודות פנייתה של התובעת לסופי מאחורי גבו גרם לו לשבר עמוק, והצטרף לתחושת אי נוחות שהייתה עוד קודם, ואשר בהתעלם ממנה החליט להתקדם במשא ומתן. הנתבע הרגיש כי אינו יכול לסמוך על התובעת וליתן בה כל אמון. הנתבע העיד לפניי כי היה נסער, וכי לא יכול היה לשתף בדברים את אשתו, שכן זו עובדת כגננת ואינה זמינה במהלך כל יום העבודה. לפיכך, נאלץ להמתין עם הדבר עד לשעות אחר הצהרים.
עדותו של הנתבע אודות סערת הרגשות בה היה נתון במהלך כל אותו יום ראשון נתמכה גם בתצהירו של מר יוסף נוראמיד, חברו לעבודה, אשר הצהיר כי היה שותף ללבטיו של הנתבע בקשר עם קניית ומכירת הבית ולקשיים שהיו במהלך הדרך, והוסיף ופירט כי "ביום ראשון, 24.12.2017 הגיע יניב לעבודה, ושיתף אותי כי הוא נמצא בלבטים רבים. הוא היה נסער, וסיפר לי כי גילה דרך המתווכת, כי הזוג שהיה אמור לרכוש ממנו את הבית, הציע לה כספים על מנת שתגרום לזה שהבית ימכר להם, ולא לרוכשים אחרים. יניב כעס על זה מאוד, אמר שזה 'לא סחר סוסים', שזה משדר לו חוסר אמינות וככה לא מתנהלים. יניב אמר שהוא עומד למכור להם נכס יקר ויהיה לו צורך להיות איתם בקשר לאורך חודשים והוא מרגיש שהוא לא מסוגל למכור להם. יניב אמר לי שהוא מוכן להישאר לגור בנכס ולא למכור אותו בכלל – העיקר לא למכור לאלו שניסו לרמות אותו".
יצויין, כי מר נוראמיד התייצב לדיון ההוכחות על מנת להיחקר על תצהירו, אך ב"כ התובעים ויתרה על חקירתו (עמ' 31 לפרוטוקול, ש' 7).
הדברים שמסר מר נוראמיד בתצהירו, תאמו את הדברים שמסר הנתבע בעדותו, שממילא הייתה מהימנה עליי.
הנתבע העיד, כי לאחר הדברים הללו, משהתפנתה אשתו בתום יום עבודתה, בשעות אחר הצהרים, שוחח איתה על הדברים ויחד גמרו אומר להפסיק את המשא ומתן שניהלו עם התובעים ולא למכור להם את הדירה, וזאת בשל משבר האמון החריף שנוצר, והם הודיעו על כך לבאת כוחם.
בהקשר זה יצויין, כי דברים אלו מתיישבים היטב עם העובדה, כי בסביבות השעה 17:40 באותו יום, לאחר שזמן קצר ביותר קודם לכן עוד החליפו הערות בתכתובת דואר אלקטרוני – הודיעה עו"ד בן אליעזר לעו"ד שאולזון על החלטתם של הנתבעים להפסיק את המשא ומתן ולא למכור את הדירה לתובעים (נספח ט' לתצהיר התובעת).
12. הנה כי כן, הוכח לפניי, כי לאחר שההצעה האטרקטיבית שהציעה אולגה במהלך סוף השבוע לא גרמה לנתבעים לסגת מן המשא ומתן, הרי שהדברים שהתגלו לנתבע בבוקרו של יום ראשון, ועיקרם בוואטסאפ ששלחה התובעת לסופי, בהצטרפם לסימני שאלה שניקרו בו עוד קודם לכן, היו בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל" וגרמו לנתבעים לאובדן אמון מוחלט בתובעים, שהוא שעמד בבסיס החלטתם לסגת מן המשא ומתן ולחזור בהם מכוונתם למכור לתובעים את הדירה. למצער, ניתן לומר כי גם אם היה לעובדה שעל הפרק הונחה הצעה גבוהה יותר על השולחן משקל בהחלטה שקיבלו הנתבעים לחדול מן המשא ומתן עם התובעים, הרי שעובדה זו לבדה לא גרמה להם לקבל החלטה זו, ולכל הפחות ניתן לומר כי לגילוי האמור שהתגלה להם במהלך יום ראשון היה משקל משמעותי ואף מכריע בהחלטה.
13. כאן המקום להתייחס לתוכנה של הודעת הביטול שנשלחה לעו"ד שאולזון ע"י עו"ד בן אליעזר, ואשר לכאורה אינה עולה בקנה אחד עם האמור לעיל.
בהודעת הביטול ששלחה עו"ד בן אליעזר לעו"ד שאולזון ביום 24.12.2017 בשעה 17:43 (לאחר שכמה דקות קודם לכן הודיעה לו את הדברים טלפונית), מסרה עו"ד בן אליעזר, כי הסיבה להחלטת הנתבעים לחדול מן המשא ומתן היא העובדה שאולגה חזרה אליהם עם הצעה גבוהה בהרבה מהסכום עליו סיכמו עם התובעים (לפי האמור בהודעה ייוותר בידי הנתבעים פער של 150,000 ₪). עו"ד בן אליעזר הוסיפה והבהירה, כי אף שאין זו מטרת הפנייה, הרי שככל שהתובעים יעלו את הצעתם ב – 150,000 ₪, ימכרו להם הנתבעים את הדירה.
דברים אלו, על פניו, סותרים את מסקנתי דלעיל כי הסיבה להחלטת הנתבעים לפרוש מן המשא ומתן לא הייתה ההצעה הגבוהה יותר שקיבלו מאולגה, אלא הדברים שגילו אודות התובעים. ואולם כך הוא רק לכאורה.
עו"ד בן אליעזר העידה לפניי, כי אכן בתחילה מסר לה הנתבע, כי זו הסיבה לביטול, ועובדה זו התמיהה אותה מאוד, שכן העובדה שאולגה חזרה עם הצעה גבוהה יותר לא הייתה חדשה, ואף לאחר גילויה עמדו הנתבעים על כוונתם למכור לתובעים את הדירה. רק לאחר מכן, לאחר ששלחה את הודעת הביטול, התבררה לעו"ד בן אליעזר הסיבה האמיתית שבעטייה החליטו הנתבעים לסגת מן העסקה. כך תוארו הדברים מפי עו"ד בן אליעזר בעדותה עמ' 21 לפרוטוקול ש' 31 עד עמ' 22 ש' 23):
".. קיבלתי טלפון מיניב והוא אומר לי: תקשיבי, החלטנו למכור לקונים שראו את הדירה קודם. שאלתי אותו מה קרה, עד עכשיו אמרת לי לא. ידעתי כבר מיום שישי שמדובר בסכום משמעותי, ובסוגריים אומר שהערכתי את הדברים של יניב, זה לא דבר של מה בכך. יניב אמר לי: החלטנו למכור לקונים השניים. תודיעי להם שאנחנו מפסיקים. אמרתי לו: יניב, אני חייבת לומר לך, קח בחשבון – מה יקרה אם יטענו לחוסר תום לב, יתבעו אותך, עברנו כברת דרך במו"מ, נכון שיש דברים עוד לא סגורים, אבל מה יקרה, קח בחשבון. הוא אמר: הבנתי. תודיעי להם שאנחנו לא מוכרים להם אלא לצד השני. שאלתי אם לכתוב להם שיעלו את המחיר. יניב אמר לי: תכתבי את זה, ואם הם ישוו את המחיר, נמכור להם. שלחתי את המייל הזה כבקשתו של יניב...
שלחתי את המייל שהתבקשתי, ואז קיבלתי מייל חזרה, שזה חוסר תום, יתבעו וכו'. עדכנתי את יניב שזו התגובה. יניב אמר לי: תקשיבי, אני להם לא מוכר. אמרתי לו: זה לא נעים, הליך משפטי, למה? הוא אמר לי: תקשיבי, האנשים האלה ניסו לרמות אותי...
אז הוא שיתף אותי שהדבר המשמעותי שגרם לו להחליט לא למכור להם, זה שהמתווכת אמרה לו שהקונים האלה ניסו להערים עליו. הם פנו אליה למרות שלא ייצגה אותם וביקשו ממנה שתפעיל עליו לחץ להוריד במחיר והסכימו לשלם לה כסף עבור זה. אמרתי לו שהמתווכת יכולה לספר כל מיני דברים, והוא אמר לי שיש לו את זה בכתוב, הוא קיבל וואטסאפ מהמתווכת וגם שלח לי אותו, ואמר לי שלאנשים האלה הוא לא מוכן למכור. אמרתי לו: יניב, אם בסוף לא תוכל למכור, או תיתבע, ותצטרך לשלם סכומים משמעותיים? הוא אמר לי שאם יקרה כך, או שלא יעבור דירה בסוף, לקונים האלה לא ימכור".
הנתבע אף הוא מסר דברים דומים, ולשאלה מדוע אמר לעו"ד בן אליעזר בתחילה כי הסיבה לפרישה היא עניין המחיר, ואף אמר לה כי אם התובעים יציעו מחיר גבוה יותר, ימכרו להם, מסר הסבר שהניח את דעתי ומכל מקום, שוכנעתי כי הוא זה שעמד בבסיס התשובה הראשונית הספונטנית שמסר לבאת כוחו במענה לשאלה אם להציע לתובעים להעלות את המחיר (ראו עמ' 35 לפרוטוקול שורות 13-26).