המפגש הראשוני בין הנתבעים לתובעים היה בסוף חודש אוקטובר 2017, כאשר ביום 28.11.2017 כבר התקיימו שיחות רציניות יותר והוצעה הצעה קונקרטית לרכישת הבית תמורת הסך של 3.1 מיליון ₪, שבסמוך לאחר מכן שיפרו אותה התובעים והעלו אותה לסך של 3.2 מיליון ₪.
ביום 4.12.2017 הודיע הנתבע לתובעת כי ההצעה מקובלת על הנתבעים ועוד באותו היום החל דין ודברים בין עורכי הדין שייצגו את הצדדים במשא ומתן לקראת החתימה על הסכם המכר - עו"ד הילה בן אליעזר מטעם הנתבעים ועו"ד יצחק שאולזון מטעם התובעים, והוחלפו ביניהם טיוטות, אשר לתוכנן אדרש בהמשך.
זה המקום לציין, כי לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי בשלב ראשון היו התובעים מיוצגים ע"י מתווכת (ג'ולי), אשר היחסים בינה לבין סופי היו גרועים, ואף גרמו לחיכוכים מיותרים, עד שלמעשה הפריעו לצדדים לנהל שיח ענייני ביניהם (ראו גם סעיף 3 וסעיפים 24-28 לתצהיר התובעת). הנתבע העיד, כי מטעם זה, החליטו הצדדים, בעצה אחת, למדר את המתווכות, ובעיקר את סופי, מן המגעים שהתנהלו ביניהם, תוך שסוכם ביניהם כי הנתבעים (אשר סופי שיווקה עבורם את הנכס בבלעדיות) ישלמו לסופי, בכל מקרה, את חלקם בדמי התיווך, בעוד התובעים לא יידרשו לשלם לה, כיוון שהגיעו באמצעות מתווכת מטעמם ולא דרכה. אציין, כי עדות התובעת הייתה שונה מעט בסוגייה זו (ראו השורה האחרונה לסעיף 28 לתצהירה), אולם מצאתי להעדיף את עדותו של הנתבע, אשר נתמכה גם בעדות המתווכת סופי, וממילא הוא לא נחקר על כך בחקירה נגדית.
משמעות הדבר היא, כי בעוד הצדדים מנהלים ביניהם משא ומתן, באמצעות עורכי דינם, מחליפים טיוטות ומעירים הערות, המשיכה סופי – אשר לא הייתה מודעת למשא ומתן זה – לשווק את הדירה ולעניין קונים פוטנציאליים בה, ומפעם לפעם אף לנסות ולחדש את המגעים מול אולגה (ראו תכתובות הוואטסאפ אשר צורפו כנספח ב' לתצהיר הנתבע, וכן התכתובות שצורפו כנספח לתצהיר סופי). כאמור, מצאתי להעדיף את עדותו של הנתבע בעניין זה ועל בסיסה אני קובעת כי התובעים ידעו כי הדירה ממשיכה להיות משווקת ע"י סופי (ממילא, התובעת לא טענה פוזיטיבית בתצהירה כי חשבה אחרת).
4. בגזרת עורכי הדין, הועברו הערות ועיקרי הפרטים סוכמו ביניהם, אולם בשלב מסויים (ככל הנראה בסביבות 10-11.12.2017) הושהו המגעים, וזאת מאחר שהתעורר קושי אצל הנתבעים בהשגת ביטוח חיים למשכנתא (עבור הבית אותו התעתדו לרכוש) לנתבע, אשר סובל מבעיות רפואיות שונות. בהקשר זה אציין, כי התובעים ניסו לטעון לפניי כי מדובר היה בתירוץ בלבד, שנועד "למשוך זמן" לצורך ניהול משא ומתן מקביל עם אולגה, אולם שוכנעתי – הן מעדות הנתבע אשר הייתה מהימנה עליי, הן מעדותה של עו"ד בן אליעזר אשר תמכה את דבריו (ראו עמ' 19 לפרוטוקול ש' 28 עד עמ' 20 ש' 9), והן מן המסמכים אשר הוצגו ע"י הנתבעים (ראו נספח ה' לתצהיר הנתבע) – כי אכן היה מדובר במכשול אמיתי מבחינת הנתבעים, וכי כל עוד לא הוסדר העניין, לא היו נכונים להתקדם במכירת הבית (אותו רצו למכור רק על מנת לעבור לבית גדול יותר).