--- סוף עמוד 31 ---
עלי ושלא נסתרה, שלפיה אילו מגלן הייתה מקבלת את מלוא הזמנת השירותים ממשרד הביטחון לא היו נגרמות לה בשל כך הוצאות נוספות.
94. אשר להערכה שהציגה מגלן לגבי השנה האחרונה להזמנת השירותים על-ידי משרד הביטחון, הנתבעת לא העלתה טענות או הציגה נתונים אחרים בנושא זה, ועל כן אין מניעה לאמץ הערכה זו כנכונה. ממילא, מדובר בנתונים שאמורים להיות בידי הנתבעת כך שאילו היא הייתה מעוניינת לסתור את ההערכה לגבי שנה זו היא הייתה יכולה לעשות כן (והעובדה שלא עשתה זאת נזקפת לחובתה).
95. עוד אוסיף כי לא נשמעו מפי אי.אס.די. טענות לגבי הכללת רכיב המע"מ. כן לא נשמעו טענות לגבי הארכות שנעשו בתקופת ההתקשרות עם משרד הביטחון.
96. משכך, על אי.אס.די. לשלם למגלן 616,023 ש"ח.
ב(7) תביעת הוצאות משפטיות
97. מגלן תובעת 38,518 ש"ח בגין הוצאות משפטיות שבהן נשאה לצורך הטיפול המשפטי מול משרד הביטחון והרשות להגבלים עסקיים. לעניין זה כל שצורף הוא כרטסת הנהלת חשבונות (נספח 26 לתצהירו של מר גייגר). אין די במסמך הבודד שצורף על מנת להוכיח ראש נזק זה. מגלן לא צירפה, למשל, חשבוניות, הסכמי שכר-טרחה וכדומה – וההנחה היא שאלו מסמכים שוודאי מצויים בידיה. מר גייגר העיד ששכר-הטרחה שולם על בסיס שעתי ושנמסר לו פירוט השעות וכיצד חושב שכר הטרחה (עמ' 42 שורות 12-9 לפרוטוקול) – אולם מסמכים אלו לא הוצגו. הכרטסת מתייחסת גם לעורך-דין נוסף מלבד זה שייצג את מגלן בתביעה, ואין זה ברור מהראיות מה היקף העבודה שסיפק והאם שכר-הטרחה הנתבע מוצדק. משכך ראש נזק זה לא הוכח, והתביעה לגביו נדחית.
ג. סוף-דבר
98. כב' השופט מ' חשין לימדנו בע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד בע"מ, פ''ד מח(5) 705, 719 (1994), אומנם בהקשר אחר אך בדברים היפים גם לענייננו, כדלקמן:
"...גם בשוק חופשי יש כללי התנהגות ראויים ומקובלים – "כללי משחק" מכנים אותם במקומותינו – והפוגע באותם כללים ייתן את הדין על מעשיו או על מחדליו. כללים אלה, הבריות בחיי המסחר והעסקים נוהגות על פיהם, ובתי המשפט יקבעו את גבוליהם מעת לעת, ברוח הזמן והמקום. ענייננו הוא ב"מוסר העסקים" בחיי המסחר והעסקים, וחריגה מאותו מוסר-עסקים תחויב בתגובתו של בית המשפט".
99. אי.אס.די. הפרה באופן בוטה את ההתנהגות המצופה בין מתמודדים במכרז, ואף בין מתחרים בכלל. אי.אס.די. רמסה ברגל גסה את יסודות המכרז שבו בחרה להשתתף.