28. על פי עדותו של עו"ד גלעד, הוא הפציר בתובע לסיים עבודתו במסגרת שעות העבודה הרגילות ואף ביקש ממנו שלא לעבוד עבודה בשעות נוספות (עמוד 55 לפרוטוקול, שורות 13-22):
"ש. היית מודע לכך שעבדתי ש"נ ועבדתי גם בימי שישי וחול המועד?
ת. ממש לא. מעדותו של עו"ד גולדברג וכנראה שזה חזר על עצמו. היו ימים שאני הלכתי הביתה ושאלתי למה אתה לא הולך ואתה אמרת – מה אכפת לך. אני לומד. היה לך את מלוא האמון, היו לך את המפתחות של המשרד, יכולת לגשת לכל מגירה ולכל מחשב במשרד. רקמת מזימה של חודשים רבים לפני שסיימנו את יחסי עובד – מעביד. לא האמנתי בחיים שבקרבנו יש אדם שחותר תחתינו.
אני מאמין שהכל כתוב בתצהירי. רק במהלך ניהול התביעה ובניגוד לתביעה, גילית את אוזנינו שבמשך חודשים רבים התעסקת באיסוף ראיות הקלטות שלקוחות שלנו ושלנו ואח"כ נשארת במשרד במהלך יום העבודה, כדי לשכתב ולהשמיד, לצורך הגשת התביעה הזו."
גלעד הבהיר כי ביקש מהתובע להקדיש את הזמן הראוי לכל תיק, אולם בפועל
--- סוף עמוד 15 ---
תיקים פשוטים טופלו באופן מסורבל והטיפול בהם התארך באופן חריג (עמוד 62 לפרוטוקול, שורות 8-11):
"ש. דרשת ממני להמעיט בזמן אותו אני משקיע בתיקים שלכאורה היו באחריותי?
ת. ממש לא. מה שביקשתי ממך זה לסדר את הזמן שלך, להקדיש את הזמן המתאים לתיקים. כמו התיק של פ.ל שהיה תיק פשוט והפך להיות להררי קלסרים."
ובמקום אחר (עמוד 52, שורות 26-31):
"ש. תסכים איתי שנאמר לי פעם אחר פעם להפחית מהזמן שאני מקדיש לתיק הזה.
ת. אני לא יכול להשיב בכן או לא כמו שאתה מבקש. אני זוכר שמספר רב של פעמים הפננו את תשומת לבך לכך שאתה מרחיב ומעצים טיפול בנקודות נקודתיות והופך תיק פשוט לתיק מסובך עתיר ניירת, עתיר בקשות לביה"מ וגורם לסיבוכם של התיקים ולכך שאם אתה מקדיש המון זמן לתיקים שכאלה, אתה מודיע שאינך מסוגל לטפל בתיקים אחרים."
התובע אישר גרסה זו במשתמע. גם על פי גרסת של התובע, עו"ד גלעד האיץ בו לסיים את המטלות שהוטלו עליו ודרש ממנו לעמוד בסד זמנים שאינו ריאלי לטעמו (סעיפים 79-81 לתצהיר התובע). כלומר, למעשה התובע הודה שנדרש לעמוד בזמנים ולהגביל את מכסת שעות העבודה.
29. על פי הדין, על מנת שתקום לעובד זכות לתשלום בגין עבודה בשעות נוספות, עליו לקבל את אישור מעסיקו לעבוד אותן (ע"ע 508/08 מדינת ישראל-הנהלת בתי המשפט – ארפי, [פורסם בנבו], 30.6.10) והוא אינו רשאי לבצע עבודה בשעות נוספות בניגוד להוראת מעסיקו (מ' גולדברג, נ' פיינברג, דיני עבודה, כרך שני, פרק 15, עמ' 27 (2010); י' לובוצקי, חוזה עבודה וזכויות העובד, פרק 13 עמ' 17, הוצאת ניצן, 2006).