--- סוף עמוד 24 ---
3. חופשה שנתית הינה זכות יסוד קוגנטית ואין לעובד, בעל הזכות, יכולת ויתור על מה שהוקנה לו בחוק, ודאי שאין לתת זכות זאת למעסיק בעת שמאזן הכוחות מורכב יותר - בסמוך לפיטורין או התפטרות.
4. חפיפה בין חופשה שנתית (או תמורת חופשה שנתית) והודעה מוקדמת (או תמורת הודעה מוקדמת) מסכלת את המטרות של החופשה השנתית וההודעה המוקדמת.
5. מקובלת עלי הפרשנות שמציע הנשיא לסעיף 5(א)(7) לחוק חופשה שנתית, גם אני סבור שסעיף זה נועד להגן על המעסיק מפני מצב שבו מסרב העובד לעבוד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת לצורך חפיפה.
6. ההחלטה על מועדי היציאה לחופשה שנתית היא של המעסיק, כפי שמדגיש השופט פליטמן, אך מוכרים מצבים בהם מוצב המעסיק, ע"י העובד, בפני עובדה מוגמרת.
לדוגמא, אחת מני רבות, לעיתים מחליט עובד על התפטרות תוך כדי חופשה ואינו שב לתקופת חפיפה במסגרת ההודעה המוקדמת, כדי להצטרף מוקדם יותר למקום עבודה חדש. הדרך היחידה שפתוחה בפני המעסיק (במצב זה שבו יכולת האכיפה מוגבלת, או שאינה קיימת כלל) היא שלילת כפל התשלום גם בגין חופשה וגם בגין ההודעה המוקדמת, כפי שקובע סעיף 5(א)(7).
סוף דבר:
הערעור נדחה מהנימוקים המפורטים בחוות דעתו של הנשיא אדלר אליה הצטרפו נציג העובדים מר שלום חבשוש, ונציג המעבידים מר אילן שגב.
הערעור נדחה אף לדעתם של השופטים פליטמן ורבינוביץ, וזאת מהנימוקים המפורטים בחוות דעתם.
--- סוף עמוד 25 ---
המערערות ישלמו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח, בתוספת מע"מ. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.
ניתן היום ב' באב התשס"ח (3 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.
הנשיא סטיב אדלר
השופט עמירם רבינוביץ
השופט יגאל פליטמן
נציג עובדים מר שלום חבשוש
נציג מעבידים מר אילן שגב