הפיצוי המגיע בגין המיטלטלין שהשאירה רפת בערבה בקרנטינה
207. באשר לסכום הפיצוי שיש לחייב את הקיבוץ בגין המטלטלין, מצאתי לנכון ליישם את דרישת רפת בערבה, אשר הועלתה ביחס למבנה הקרנטינה עצמה, דהיינו לקבוע את סכום הפיצוי בהתאם לשווי המטלטלין בתום תקופת ההתקשרות.
208. בעניין זה קיימת התייחסות בחוות הדעת של חבקין ואעמר, וקביעותיי בעניין זה הם כדלקמן:
208.1 מבנה יביל (מבנה וטרינר), 2 מכולות (מחסן ומבנה שומר), מיכלי מים ומיכל דלק – עפ"י חוו"ד חבקין, שווי כל הפריטים הנ"ל הינו 39,000 ₪, ולעומת זאת לחוו"ד עאמר צורפה הצעת רכישה של חברת טובאי 2000 בסכום של 67,000 ₪ ושווי זה אומץ ע"י המהנדס הורביץ ולפיכך, שווי כל המטלטלין האמורים בסעיף זה יעמוד על סך של 67,000 ₪.
208.2 מאזני גשר ושער כניסה – טובאי 2000 הציעה לרכוש את שני הפריטים בסכום של 46,500 ₪ ואילו חבקין העריך את שווים בסך של 32,456 ₪, וגם בנושא זה, בהיעדר נתונים שיש בהם כדי להפריך את הצעת הרכישה, וגם בשל הפער הכספי הלא משמעותי, אני מעמיד את שווי 2 הפריטים על סך של 46,500 ₪, ואציין כי הורביץ העריך בחוות דעתו את השווי של 2 הפריטים בסכום של 7,000 ₪ בלבד, אך אינני מוצא לנכון לאמץ קביעה זו, שנראית כאימוץ מוטעה של פירוט עלויות ההתקנה שהופיעו בהצעת טובאי 2000 (פרק ל' בהצעה).
208.3 גדר היקפית ורשתות צל – ביחס לשני הפריטים קיימת למעשה הסכמה לכך שפריטים אלו מתבלים ומתכלים בתקופה של 10 שנים. עם זאת, קיים חסכון לקיבוץ בקיומה של גדר הרשת ועל בסיס אומדנה אני מעמיד את הפיצוי בגין גדר הרשת ההיקפית על עלויות הפירוק שנחסכו מהקיבוץ בסכום של 19,900 ₪ (על פי חוות דעת חבקין),.
208.4 כלים חקלאיים והנדסיים – בעניין זה אימץ המהנדס עאמר את חוות דעתו של חבקין ולפיה שווי כל הכלים שנשארו בקרנטינה (2 טרקטורים, שופל ועגלת חלוקה) עומד על סך של 139,500 ₪ (טבלה 10 לחוו"ד חבקין).
כפי שצוין לעיל, הכלים הוחזקו בידי הקיבוץ לכל הפחות עד חודש יוני 2016, עם זאת על פי עדותו של זוארץ לא נעשה שימוש בציוד שהושאר, וחברת בקר בערבה הביאה עמה ציוד (מ' 194 לפרו' מיום 27.12.17 ש' 23-25).
ויצוין כי לטענת רפת בערבה טענת זוארץ נסתרת על ידי עדותו של דבאח אשר ניהל כאמור את הקרנטינה מטעם הקיבוץ אך טען כי לא היה לו כל קשר עם אנשי רפת בערבה, כי לא היו אנשים מטעמם בקרנטינה (עמ' 145 לפרו' מיום 27.12.17 ש' 11-15), אלא שלעמדתי אין בכך כדי לסתור את טענת זוארץ לפיה הקיבוץ קיבל בהשאלה מחברת בקר בערבה כלים לקרנטינה (עמ' 195 לפרו' מיום 27.12.17 ש' 4-5).
כמו כן יצוין כי נעים הודה בחקירתו כי הוא השתהה בקבלת הכלים לחזקתה של רפת בערבה בשל מחלוקת על דמי האחסון וכך נשאל נעים על ידי: "זאת אומרת מה שאתה מאשר לי, אתה מאשר שפנו אליך, אמרו שתיקח אותם ואתה השתהית בלקיחה שלהם כי אתה סברת שאתה לא צריך לשלם על האחסון" השיב נעים: "נכון, כי היה ויכוח" (עמ' 136 לפרו' מיום 21.12.17 ).
כפי שעלה מהראיות שהוצגו, פניית הקיבוץ הראשונה לנעים הייתה בחודש דצמבר 2015 (נספח 12 לתצהיר זוארץ) ובהתאם אני סבור כי יש לחייב את הקיבוץ בתשלום דמי שימוש ראויים בגין הכלים ההנדסיים לתקופה של 12 חודשים, ולאחר תקופה זו אין מקום בחיוב נוסף לאור הודאתו של נעים שלפיה הייתה בידו האפשרות לקבל כלים אלו לחזקתו אך הוא בחר שלא לעשות כן.