321. לאחר שעיינתי בכל טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה לפיה תביעתו של הקיבוץ בענין דמי השימוש , דינה להתקבל אך ממנה יש להפחית תשלומים שכבר שולמו על ידי רפת בערבה.
322. בענין זה אני מקבל את טענת רפת הערבה לפיה ניר אישר בחקירתו כי הסך של 151,040 ₪ בגין התקופה מחודש 3/14 – 4/13 כבר שולם ע"י רפת הערבה וכך נרשם בפרו':
"ש. דמי שימוש למנהל, בוודאי. בשנה שמאפריל 13' עד מרץ 14' שילמתם ורפת בערבה החזירה לכם 151 וקצת אלף שקל.
ת . נכון" (עמ' 113 לפר' מיום 27.12.17 ש' 20-21).
323. הקביעה לפיה רפת בערבה שילמה את התשלום האמור , נתמכת גם מדרישת התשלום (נספח 9 לתצהיר ניר) שנשלחה מהקיבוץ לרפת בערבה ושאליה צורפה דרישת התשלום של המינהל וניר ציין בדרישתו כי "נודה לכם על העברת הסכום לקבוץ אילות ואז תצא לכם חשבונית", ואכן לתצהירו של ניר צורפה חשבונית שהוצאה על ידי הקיבוץ (נספח 10 לתצהיר ניר), ומכאן ראיה לכך שהסכום הנדרש שולם, שאחרת הקיבוץ לא היה מוציא חשבונית בטרם בוצע התשלום.
324. באשר ליתרת הסכום , כאן אני סבור כי יש לאשר את דרישת הקיבוץ , ובענין זה ובכל הנוגע להוראות הסכם 2004, אני סבור כי אילו אכן הסכום אותו הייתה נדרשת רפת הערבה לשלם בגין דמי השימוש למינהל ,היה מוגבל לסכום המצוין בהסכם החכירה מיום 12.4.03, הדבר היה מצוין מפורשות בהסכם, אלא שלא כך נעשה ובמקום זה נקבעה בסעיף 4(ה) בהסכם 2004, חבות גורפת של רפת הערבה לשלם את כל התשלומים הנדרשים בקשר לקרקע ללא כל מגבלה, ולפיכך קיים בסיס משפטי לכאורה מוצק לתביעת הקיבוץ כנגד רפת בערבה בנושא דמי השימוש למינהל.
325. בהקשר זה יצוין כי לא מצאתי בסיס לטענת רפת הערבה לפיה ההגדלה המשמעותית בדרישת דמי השימוש מקורה בסכסוכים אחרים שבין המינהל ובין הקיבוץ, ובעניין זה עיון בחוות הדעת של השמאי מטעם הקיבוץ אלי חלוצי (נספח 13 לתצהיר ניר), ובהכרעת השמאי הממשלתי בעיון חוזר מיום 29.6.14 (צורפה כחלק מנספח 13 לתצהיר ניר), מלמדת כי העליה המהותית בסכום דמי השימוש מקורה בעמדת המינהל לפיה יש לראות את השימוש הנעשה במקרקעין שייעודם חקלאי לצרכי קרנטינה, כ"שימוש חורג" המצדיק חיוב בתוספת דמי שימוש, והשמאי הממשלתי אימץ את הגישה לפיה יש לחשב את שווי המקרקעין ובהתאם את שווי דמי שימוש עפ"י שווי מגרש על בסיס המחירים המקובלים באזור תעשיה שחורת הסמוך עם מקדם שימוש של "אחסנה פתוחה" (סעיף 9.1 להכרעה עליה חתום השמאי אסף אשכנזי).