326. בנוסף לפרשנות ההסכם, עומדת לחובתה של רפת הערבה העובדה שהטענה בדבר חבותה המוגבלת בדמי שימוש על פי ההסכם, הועלתה לראשונה במסגרת ההליכים המשפטיים ולא במועד מוקדם יותר.
327. כך הוצגו תכתובות מהן עלה כי עוד בחודש ספטמבר 2014 נשלחה דרישת תשלום על סך 151,040 ₪ לתקופה מחודש 4/2013 – 3/2014 ודרישה זו לא נדחתה על הסף על ידי רפת הערבה, בטענה שהיא עולה על הסכום הקבוע בהסכם 2004 ,אלא רפת בערבה חזרו וטענו כי אין להם כוונה להתחמק מתשלום, אם כי נכון הוא כי נעים שניהל את התכתובות חזר והדגיש כי הסכמת רפת בערבה לתשלום הינה בכפוף לכך שאכן יתברר כי רפת הערבה חבה בתשלום על פי הסכם 2004 .
כך בהודעת דואר אלקטרוני מיום 28.12.14 כותב נעים:
"שלום מר ברק. בוא נראה כי הבעיה של חוק ההתישבות סגורה ולא דוחים אותה לעוד שבוע ועוד שבוע.
שתי נקודות תרשום אותם לפניך:
האחת בכל מקרה וללא קשר לעתיד, אם חוב המינהל עלינו נשלם אותו. יש בעיה בעניין שאנחנו לא יודעים מה קורה איפוא זו עומד למרות ההבטחה לא מדווחים לנו מה קורה..."(נ/27)(דגש שלי ש.מ.).
328. מהאמור עולה כי בניגוד לטענת הקיבוץ בסיכומיו (סעיף 81) לפיה נעים התחייב לשלם בכל מקרה את התשלום למינהל אינה מדויקת, ונעים התנה את התשלום בכך שיתברר, כי אכן חלה חבות על פי ההסכם. מאידך העובדה שנעים לא דחה על הסף את דרישת התשלום העולה עשרות מונים על הדרישה על פי הסכם 2004 , מלמדת כי הטענה לפיה חובתה של רפת הערבה מוגבלת לסך שהיה נכון בשנת 2003, היא טענה ש"נולדה" רק לצורך ההליכים בתיק זה ורפת בערבה לא החזיקה בטענה זו בעת שנוהל המו"מ בין הצדדים על חידוש ההסכם.
329. עוד אציין כי אינני מקבל את טענת נעים לפיה הסכים לשלם "לפנים משורת הדין" לקיבוץ את "הפיקדון" הנדרש בסך של 540,527 ₪, ואין זה מתקבל על דעתי שרפת בערבה העבירה סכום זה לקיבוץ רק כפיקדון מבלי שנערך בעניין סיכום כלשהו בכתב בין הצדדים.
330. נעים גם טען כי הקיבוץ הוציא לרפת בערבה קבלת פיקדון בלבד, (נספח 12 לתצהיר נעים), אך בפני הוצגה גם חשבונית מס שהוצאה על ידי הקיבוץ (נ/28).
בנוסף טען נעים כי רפת הערבה לא קיבלה את החשבונית האמורה, ומעולם לא דיווחה בדוחותיה על ההוצאה האמורה, אלא שמעיון בדוחות הכספים של רפת הערבה ליום 31.12.17 (נספח 2 לתצהיר נעים) עולה כי בשנת 2014 נרשם גידול בסכום של כ 503,000 ₪ בסכום דמי השכירות ששילמה רפת הערבה עפ"י דוחותיה, והסכום המהווה את הגידול תואם כמעט באופן מלא את סכום הפיקדון ששולם (ללא מע"מ), ואילו היה זה פקדון בלבד , רפת בערבה לא הייתה מדווחת עליו כהוצאה בספריה .