370. כנגד התרשמותי בדבר ההגזמה שבדברי דבאח על מצב הפסולת בקרנטינה, עומדות ראיות אובייקטיביות המצביעות על ערימת עפר ופסולת גדולה. בסמוך למרכז המזון (ת/7 ו-נ/30/6), שבה נמצאו פגרים ועצמות בעלי חיים רבים (ראו תמונות נ/30), וכבר ביום 21.1.15 נשלח מכתב ראשון בנושא ע"י ב"כ הקיבוץ (נ/31), ואף רפת בערבה ביקשה לטפל בעצמה בערימה האמורה (נ/32), אך בפועל לא עשתה כן.
371. בעניין זה יצוין כי מתכתובת שהוגשה עלה כי הקיבוץ הציב מספר תנאים לטיפול רפת בערבה בפסולת (מכתב מיום 11.2.15(נספח 28 לתצהיר ניר)) ורפת בערבה הודיעה על הסכמתה לתנאים הנדרשים (נספח 29 לתצהיר ניר), ואף ביקשה מועד מדויק לתחילת העבודות, וזה נקבע ליום 15.2.15 בשעה 08:00 (מכתב ב"כ הקיבוץ מיום 12.2.15 נספח 30 לתצהיר ניר) אך בפועל לא נעשה דבר ע"י רפת בערבה.
372. ובהקשר זה יודגש כי נעים טען בעדותו כאילו הקיבוץ התנה את ביצוע הניקיון וסילוק ערימת העפר (נ/30/6) בניקוי כל הקרנטינה, ולכך לא הייתה הסכמה ולכן לא בוצע הפינוי.
373. אינני מקבל טענה זו אשר לא נתמכה בראיה כלשהי, וכעולה מהאמור לעיל שני הצדדים הקפידו לגבות כל פעולה קטנה כגדולה בינהם במכתב מתאים.לפיכך מתחייב כי לאחר שנעים דאג לתאם בכתב מועד לפינוי של ערימת הפסולת על ידי רפת וערבה,אילו אכן הקיבוץ היה מסכל את הפינוי , נעים היה דואג להוציא מכתב מתאים שיבהיר את אחריות הקיבוץ לאי ביצוע הפינוי, ומשלא נעשה הדבר, יש בכך ראיה ברורה לכך שגרסת נעים בדבר אחריות הקיבוץ לאי ביצוע פינוי ערימת נ/30/6, היא גרסה חדשה "שנולדה" במהלך עדותו, ובכל מקרה אינני מקבלה.
374. עוד עומדת לחובת רפת בערבה השינוי שעברה גרסתה בנושא קבורת הפגרים בשטחי הקרנטינה.
כך בתצהירו (סעיף 2 בפרק פינוי פגרים) טען נעים כי "משך כל תקופת שהותה של רפת בערבה בקרנטינה, נהגה לטפל בפגרים בהתאם להוראות הדין והשירותים הווטרינאריים ע"י הובלתם אל שמורת חיי בר או למטמנה בנמרה רפת בערבה תמיד פינתה את הפגרים למתקן מאושר כמקובל עפ"י חוק".
375. אלא שהצהרה זו הופרכה כאמור ע"י כל התמונות שהוצגו ואשר העידו על פגרים וחלקי עצמות שנקברו בערימת עפר בקרנטינה, וכמו כן בחקירתו טען נעים כי בשנת 2005 באישור השירותים הווטרינריים נקברו בשטח הקרנטינה 1200 פגרים (עמ' 126 לפר' מיום 21.12.17 ש' 24-26).
376. בצד האמור לעיל, אציין כי גם בנושא הפגרים נעשה ניסיון להציג בפני תמונה מוגזמת של קבורה המונית של פגרים בשטח בקרנטינה, וטענות מרובות בנושא מצד הרשויות ואולם בפועל כל שהוצג בפני היו מכתב אחד מחודש נובמבר 2006 (נ/33), וכן מכתב מיום 5.3.07 (נ/34), שבהם נדרשה רפת בערבה שלא לקבור פגרים בקרנטינה, וכן הוצגו מכתבי השירותים הווטרינריים אליהם התייחסתי לעיל, ואולם כפי שציינתי לעיל, אם אכן פני הדברים הקרנטינה ככל הנוגע לקבורת פגרים היו כפי שתיארם דבאח, יש להניח כי הקרנטינה הייתה נסגרת לפני זמן רב על ידי השירותים הוטרינרים, אלא שכאמור לעיל היא לא חדלה מפעולתה במשך 10 שנים ללא כל הפסקה.