53. אלא שגירסה זו של יובל , לפיה הקרנטינה לרבות משטחי הבטון תוכננו על מנת שיועתקו בעתיד , לא עמדה במבחן חקירתו הנגדית .
54. כך אישר יובל בחקירתו הנגדית, כי לא תכנן את משטחי הבטון באופן מודולרי, ולא תכנן עוגני הקמה וכשנשאל "מדוע לא שמת שם אלמנטים טרומיים, למה לא הנחת קוביות טרומיות עם עוגני הרמה?", השיב: "זה בנייה יותר יקרה הרבה יותר". (עמ' 11 לפרוט' מיום 19.10.17 שו' 30-31) ואולם יודגש כי יובל הודה בחקירתו, כי לא הכין לבעלי רפת בערבה מספר תחשיבים של הנחת קורות בטון מודולריות אל מול יציקת בטון אחת, כפי שנעשה בפועל, ובהתאם נותרה טענתו בדבר העלות הגבוהה של הנחת יציקות בטון מודולריות כטענה לא מבוססת, אשר לא נבחנה באופן ממשי בשלב התכנון.
55. יותר מכך, ובניגוד גמור לנטען בתצהירו, יובל הודה בחקירתו כי בפועל משטחי הבטון לא תוכננו על בסיס ההנחה העתידית שהם יפורקו על ידי רפת בערבה ויועתקו מאיזור הקרנטינה, וכך נרשמו הדברים בחקירתו הנגדית (עמ' 11 לפר' מיום 19.10.17 שו' 31-32):
"ש. למה לא יצקת חתיכות חתיכות עם הפרדה?
ת. בחישוב שלנו זה היה לצקת היום כמה שיותר מהר ואחר כך נתמודד עם החיתוך"
ובהמשך ובתשובה לשאלת בית המשפט , השיב יובל:
"האם זה לא נכון שניתנה לי הנחייה לבצע תכנון שיאפשר בנייה מהירה ולגבי מה שיקרה בעוד 5 שנים אז נצטרך להתמודד עם הבעיה, אני משיב שזה נכון וכך זה בדיוק מצוין בסעיף 6 בתצהיר שלי". (שם, עמ' 12 שו' 6-7).
56. אינני מקבל את טענת יובל לפיה תצהירו תואם את חקירתו הנגדית לכל הפחות בנוגע לאבוסים. על פי העולה מחקירתו של יובל, לא נעשתה כל פעולת תכנון בכל הנוגע לאבוסים אשר תקל או תאפשר פירוק מודולרי של משטחי הבטון בעתיד ואף לא הוצגה בפני בעלי רפת בערבה כל חלופה תכנונית שתאפשר העתקה של משטחי הבטון בעתיד. מכאן ראייה לכך שבניגוד לנטען כיום על ידי רפת בערבה, נקודת המוצא ההסכמית, לא הייתה כזו שבגמר תקופת ההתקשרות רפת בערבה זכאים לפרק את משטחי הבטון ולהעתיקם, שאחרת ניתן היה לצפות לכל הפחות, לכך שיובל יידרש להכין הצעה שתאפשר העתקה בעתיד.
בהקשר זה, יצוין כי אף ב"כ רפת בערבה עצמו סבר כי תשובות יובל בחקירתו הנגדית בנקודה זו, סתרו את תצהירו (עמ' 13 לפרוט' מיום 19.10.17, שורה 33, עמ' 14 לפרוט' שורה 3).
57. למעשה גם יובל ציין בתצהירו כאמור לעיל כי כל מבני הבטון לרבות מרכז המזון ויסודות העמודים "ניתנים לפירוק ושימוש חוזר בגריסה כמצעים לבנייה חדשה", דהיינו גם לפי תצהירו של יובל עצמו אין ולא הייתה כל כוונה לאפשר לרפת בערבה להעתיק את מבני הבטון בשלמות למקום אחר, ולמעשה יובל עצמו מודה כי אפשרות השימוש היחידה הקיימת כיום במשטחי הבטון היא רק בדרך של ניסורם גריסתם ושימוש בהם כחומר למצעים. (ראה גם חקירת יובל בעמ' 13 לפרוט', ש' 19-21).