44. בהקשר של המבחנים לעיל הפנה כב' השופט עמית גם לדבריו של המלומד מיגל דויטש אשר קבע כי :"ברור, שעל פי מבחן פיסי של "אפשרות הפרדה" "ניתן" למעשה להפריד כל מחובר , אך השאלה הנכונה היא האם ההפרדה ריאלית מבחינה כלכלית , ולא רק אם היא אפשרית "מבחינה טכנית""(שם, פסקה 14) .
45. להשלמת התמונה יצוין כי כב' השופט מלצר הצטרף לפסק דינו של כב' השופט עמית אך הביע עמדה לפיה לצורכי פרשנותו של חוק המקרקעין, יש ליתן דגש דווקא על מבחן החיבור וההפרדה הפיזית, לצורך הכרעה בשאלה האם בפנינו "חיבור של קבע", וזאת בשונה מפרשנות המונחים לצורך חוק מיסוי מקרקעין שם צריך להינתן הדגש על מבחן הכוונה.
46. בענין זה אני מצטרף בכל הכבוד לעמדתו של כבוד השופט עמית, ואני סבור כי מבחן "הכוונה" הוא המבחן המרכזי והעיקרי, ובפועל ניתן ללמוד על כוונת הצדדים בין היתר לאור אופי החיבור הפיסי של המחוברים נשוא הדיון למקרקעין, ואפשרות הניתוק הפיסי של המחוברים מהמקרקעין, כך שמבחן ה"כוונה" ו"המבחן הפיסי" משולבים זה בזה בכל מקרה.
47. בהמשך נדון בכוונת הצדדים העולה מההתקשרות החוזית שביניהם, אך בשלב ראשון אתמקד בבחינת השאלה האם מהעדויות והראיות שהוצגו בפני בית המשפט עלה כי הקרנטינה ומבני הבטון אכן תוכננו ונבנו באופן שיאפשר פירוקם והעתקתם בעתיד .
עדות יונתן יובל
48. רפת הערבה מבססת את עיקר טענותיה בסוגיית חיבור הקרנטינה למקרקעין על עדותו של יובל, אשר חתם ביום 3.12.04 על הסכם עם רפת בערבה לפיו הוא יתכנן, ינהל ויפקח על הקמת הקרנטינה. (נספח 1 לתצהיר יובל).
49. יובל התייחס בתצהירו ועדותו להתקשרות הראשונית שהייתה בין הקיבוץ ורפת בערבה בשנים 2001-2003 במסגרתה נחתם הסכם 2002 להקמת מכלאה שתשמש כתחנת הסגר, ואולם כאמור לעיל, הפרויקט לא יצא אל הפועל לאור התנגדות עיריית אילת ובתי המלון.
50. לטענת יובל, בהמשך, בחודש נובמבר 2004, פנה אליו נעים בבקשה שיקבל עליו כאמור את ביצוע העבודות נשוא ההסכם בקשר עם הקמת הקרנטינה.
51. עדותו של יובל הובאה על ידי רפת בערבה בראש ובראשונה בכדי לתמוך בגירסתה לפיה תכנון והקמת המכלאה נעשו על בסיס ההנחה שבגמר תקופת ההתקשרות בין הקיבוץ ובין רפת בערבה, הקרנטינה תפורק באופן מלא ובהתאם כך נטען, היא תוכננה מאלמנטים הניתנים לפירוק והעתקה.
52. בנקודה זו, הצהיר יובל כי לאחר שנחתם ההסכם, הוא זומן בדחיפות לפגישה עם מר עסאם חיג'אזי בעל חברת רפת בערבה, בה נמסרו לו הנחיות ביחס לתכנון ויובל הצהיר כי: "הדרישה של מר חיג'אזי הייתה ברורה וחד משמעית והיא בנית המכלאות והמתקנים השונים תעשה מאלמנטים מודולריים הנבנים בבית מלאכה ומובאים לאתר ומחוברים זה לזה בברגים, זאת לפישוט וזירוז ההקמה באתר ופירוקם אם יידרש בעתיד עם תום תקופת ההסכם, בפגישה זו נטל חלק גם מר נעים מוסא". (סעיף 6 לתצהיר).
כמו כן הצהיר יובל (סעיף 23 לתצהירו) כי "לסיכום חשוב לי לציין שכל מערכות מבנה תחנת ההסגר באיילות, ניתנות לפירוק והעתקה, לרבות מערכת ההצללה, הקונסטרוקציה, החצרות, מערכות המים והמאגרים, מערכת החשמל, מתקן הטיפולים והגדר ההיקפית, מרצפי הבטון, תאי המזון ויסודות העמודים ניתנים לפירוק ושימוש חוזר בגריסה כמצעים לבנייה חדשה. העובדה שמרצפי הבטון בשבילי ההאבסה והמדרכים בשני צדדיו, יצוקים על גבי יריעות פוליאתילן, הופכת את הטענה כאילו הבטון מחובר לקרקע בטענה בלתי נכונה".