5. סיכום
דין הבקשה להידחות ממספר טעמים:
העדר קיומה של קבוצה מיוצגת; הקושי הקיים בעמידתם של המבקשים במבחן ההבנה המינימאלית של מסגרת התביעה כפי שנקבע בפסק דין רייכרט; קיומו של שיהוי מהותי - הן בעניין הטענות המתייחסות להחלטת ההקצאה והן בעניין הטענות המתייחסות לאי חלוקת הדיבידנד – וכן דחיית טענת הקיפוח בגין אי חלוקת הדיבידנד לגופה.
בשלב זה יש לקבל את טענות המשיבות באשר למספר נושאים שלא נזכרו בבקשת האישור, אותם העלו המבקשים בשלב מאוחר.
כזכור, על פי הסכם דיוני מיום 2.3.10 שמרו המשיבות על זכותן בקשר לטענות הכלולות בבקשת המחיקה המתייחסות בעיקר להרחבות חזית.
--- סוף עמוד 46 ---
לאור זאת, לא מצאתי לנכון לדון בטענות הבאות של המבקשים אשר הופיעו לראשונה בתשובה ובסיכומים ולא נזכרו בבקשת האישור המקורית והמתוקנת, אותן יש לראות כהרחבת חזית ברורה לה התנגדו המשיבות:
- הטענה כי בנייני האומה היא חברה נדל"נית.
- הטענה כי בנייני האומה מנוהלת באופן כושל. גם בהקשר זה מוקבלת עלי לחלוטין טענת המשיבות, כי בבקשת האישור נטען שמדובר בחברה רווחית הנוקטת בהסתרת רווחים. רק משהסתבר כי לא היו רווחים לחלוקה בדוחות הכספיים, הועלתה טענה חדשה וסותרת בדבר ניהול כושל של עסקי החברה.
יתרה מזאת טענה מעין זו ראויה להתברר במסגרת תביעה נגזרת ולא במסגרת בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית.
- חזקת ההצטברות של דיבידנד שלא חולק.
בפרק חדש בנושא זה, אשר נכלל בבקשת האישור המתוקנת, הוספה תיאוריה הכורכת דיבידנדים שלא חולקו לפני המועד הקובע, בניגוד להחלטה אשר ניתנה בבקשת הסילוק.
התוצאה הסופית היא כי הבקשה נדחית.
המבקשים יישאו בהוצאות המשיבות ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 70,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
ניתנה היום, ה' שבט תשע"ג, 16 בינואר 2013, בהעדר הצדדים.
דניה קרת מאיר