58. ביום 08.04.2019 הוגשה בקשה לעיון בתיק בית המשפט מטעם מר קאירי – המבקש בתנ"ג 4809-0717, בסופה, חרף התנגדות המבקש טלמור, לא ראיתי טעם המצדיק את דחיית הבקשה ומשכך התרתי אותה. יחד עם זאת הדגשתי בפני הצדדים, כי אין בהחלטה להתיק העיון בתיק כדי להקנות למבקש העיון מעמד כלשהו או עילת תביעה כלשהי במסגרת ההליך שבנדון.
--- סוף עמוד 17 ---
59. עוד אציין, כי ביום 25.12.2019, לאחר הגשת עמדת הגורמים המוסמכים אשר התייחסו באופן פרטני לשכ"ט אותו מבוקש לשלם לב"כ קאירי, הוגשה הודעה מטעמו, במסגרתה הובהר על ידי מר קאירי כי ההסכמה אליה הגיע עם החברה כמפורט בבקשה לאישור הסדר הפשרה, מקורה ברצונה של החברה ומיוזמתה, לאחר שבחנה את מכלול הנסיבות הרלוונטיות לצורך סיום ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים כנגדה בנוגע לפרשה, ובכלל זה אלו הנוגעים להיבטי המס שלה, בבית המשפט העליון (הליכים שכאמור הותלו עד להכרעת בית המשפט בבקשה לאישור הסדר פשרה).
60. עוד הודגש על ידי מר קאירי כי הגשת בקשת גילוי המסמכים על ידו נועדה לבחון את היבטי המס בפרשה נשוא ההליכים דנן, ומשכך הגם שנמחקה – הבהירה החברה כי הבקשה תרמה לחידוד סוגיות מס שהחברה מתמודדת עימן, ובכך יצרה תועלת של ממש.
61. בנסיבות האמורות, ומשעה שהוסבר כי לחברה צומחת לכאורה תועלת מעצם הגשת בקשת קאירי והאמור בה, הציעה החברה לקאירי כי ימשוך את ערעורו על מנת לגבש הסדר פשרה סופי בכל הנוגע לפרשה ולהיביטיה השונים. על רקע זה, ובמסגרת רצונה של החברה לסיים את כלל ההליכים הקשורים בפרשה, הציעה החברה לב"כ קאירי לכלול את היבטי המס שבבקשת קאירי בהסדר הפשרה אותו היא מגבשת לכדי הסדר, ואגב כך לשלם, בגין התועלת שצמחה לה מבקשת קאירי, סך של 100,000 דולר ארה"ב, לכיסוי הוצאותיה, לרבות שכ"ט באי כוחו והמומחה החשבונאי בסוגיות המס. על עניין זה אעמוד בהמשך החלטתי, במסגרת התייחסותי לשכ"ט וגמול.
הליכים נוספים בגין פרשת ה- FCPA
62. לצד ההליכים עליהם פירטתי לעיל, הוגשו בגין פרשת ה- FCPA הליכים משפטיים נוספים מקבילים שנדונו בפני בית משפט זה (אך לא רק). למען שלמות התמונה, אזכיר הליכים אלו בקצרה.
63. ביום 25.12.2016 הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד החברה ונושאי המשרה בה, אשר בגדרה טען המבקש לנזק אשר נגרם לבעלי המניות בחברה בעקבות פרשת ה- FCPA (ת"צ 50425-12-16 שוורץ נגד טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ואח'), וביום 19.12.2017 הוגשה על ידי החברה וחלק מנושאי המשרה בה בקשה לסילוק על הסף של הבקשה, וזאת על יסוד הטענה כי הזכות לתבוע את נזקיה של החברה, שייכת לחברה ולא לבעלי המניות בה.