ביום 08.05.2018 נעתרתי לבקשת החברה, והורתי על מחיקת הבקשה. על החלטתי זו לא הוגש ערעור.
64. ביום 01.01.2017 הוגשה בקשה לאישור תביעה נגזרת על ידי רבקה טכנולוגיות בע"מ (תנ"ג 640-01-17 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' טבע), בקשר עם פרשת ה- FCPA אשר עיקריה חוזרים וחופפים את הבקשה אשר הוגשה בגדרי ההליך שבכותרת, ועל יסוד כך הוגשה על ידי המבקש בגדרי הליך זה בקשה למחיקת בקשת רבקה טכנולוגיות בע"מ על הסף.
--- סוף עמוד 18 ---
ביום 02.03.2017 נעתרתי לבקשת המבקש, והורתי על מחיקת הבקשה, וזאת בשל שהבקשה בגדרי ההליך שבכותרת הינה מבוססת, ראויה ומעמיקה יותר. ערעור שהוגש על החלטתי זו נדחה על ידי בית המשפט העליון ביום 12.09.2018 (ע"א 3293/17 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' שלומי טלמור).
65. ביום 12.02.2017 הוגשה בקשה לאישור תביעה נגזרת על ידי יעל מנואלה עידו (תנ"ג 21067-02-17 עידו נ' הורוביץ ואח'), אף היא על רקע התרחשויות דומות לאלה העומדות ביסוד הבקשה שבכותרת, ובקשר עם פרשת ה- FCPA. גם במקרה זה הוגשה על ידי המבקש בגדרי הליך זה בקשה למחיקה על הסף של ההליך, וזו נדונה בפני כבוד השופטת רות רונן.
ביום 02.07.2017 נעתרה כבוד השופטת רונן למבוקש, והורתה על מחיקתה גם של בקשה זו, ומן אותם הטעמים, לפיהם הבקשה שבכותרת הינה מבוססת, ראויה ומעמיקה יותר. ערעור שהוגש על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט העליון ביום 12.09.2018 (ע"א 6859/17 עידו נ' שלומי טלמור).
66. נוסף על כל אלו, וכפי שציינתי בפתח החלטתי, בעקבות חתימת החברה על ההסדרים עם הרשויות בארה"ב, פתחו הרשויות בישראל בחקירה כנגד החברה, אשר הסתיימה ביום 14.01.2018 בהסדר פשרה בין החברה לבין משרד המשפטים, לפיו שילמה החברה סך של כ- 75 מיליון שקלים.
דיון והכרעה
67. לצורך הכרעה בבקשת אישור הסדר הפשרה, נדרשתי לבחון האם החלטת דירקטוריון החברה לאמץ את המלצותיה של ועדת התביעות חוסה תחת כלל שיקול הדעת העסקי, אם לאו – וככל שכך הוא, יהנה גם הסכם הפשרה מחזקת תקינות ביחס לתנאיו, ואינני נדרש בנסיבות כאמור להידרש לסבירות ההסכם גופא, ובשים לב לכך כי מדובר בוועדה מייעצת אשר הוקמה בהתאם להוראות סעיף 110(ג) לחוק החברות.
68. זה המקום לציין כי עמדתי בעניין זה – היינו, המוקד לגביו חל הדיון בחס לתחולת כלל שיקול הדעת העסקי, שונה מעמדת הגורמים המוסמכים, ודווקא תואמת את עמדתה של החברה, במובן זה שסבורני כי בנסיבות כאמור בו מוקמת ועדה מייעצת, בחינה זו חלה גם, ובעיקר, על החלטת דירקטוריון החברה לאמץ את המלצות הוועדה הבלתי תלויה, ולא רק על התנהלות הדירקטוריון עובר להקמת הוועדה – כך שהחלטת הדירקטוריון כאמור, יכולה בהחלט להינות מהגנת כלל שיקול הדעת העסקי בנסיבות המתאימות, וכפי שאבאר להלן בהרחבה.