כן מצאתי לנכון לציין, כי יכול ועמדת הגורמים המוסמכים ביחס למוקד הדיון כאמור, נכונה יותר ביחס לוועדה אשר ממונה מכח סעיפים 110(א) ו- 110(ב) לחוק החברות, להבדיל מוועדה מייעצת הממונה מכח סעיף 110(ג) לחוק החברות, כבעניינו.
69. בהתאם לאמור, בחינת תחולתו של כלל שיקול העסקי בנסיבות העניין תעשה על ידי בהתאם למבחנים אותם קבעתי בעניין גוטליב, ולשם כך אעמוד תחילה על הרקע הנורמטיבי להחלת כלל
--- סוף עמוד 19 ---
שיקול הדעת העסקי מקום בו נדרש בית המשפט לאשר הסדר פשרה בגדרי הליך של תביעה נגזרת (ובפרט, בבקשה לעיון לפי סעיף 198א לחוק החברות), תוך החלתם של המבחנים אשר נקבעו בעניין גוטליב לצורך בחינה והכרעה האם החלטת הדירקטוריון נעשתה באופן מיודע, תם לב ונקי מניגוד עניינים – שכן כאמור, הדברים שלובים זה בזה.
לאחר מכן אעבור לבחינת תחולתו של כלל שיקול הדעת העסקי במקרה שלפניי, כאשר לצורך כך אדרש בשלב הראשון לבחינת נאותות הליך עבודת ועדת התביעות שהוקמה על ידי החברה - מה שיהיה בו כדי ללמד על מידת ה"מיודעות" אשר נדרשת לצורך החלת כלל שיקול הדעת העסקי על החלטת הדירקטוריון לאמץ את המלצות הוועדה; "תום הלב" ו- "העדר ניגוד עניינים" ביחס להחלטת הדירקטוריון כאמור, ייבחנו על ידי באמצעות בחינת הרכב הדירקטוריון ואופן פעולתו ביחס להקמת הוועדה, כמו גם אימוץ מסקנותיה.
ככל שאמצא כי החלטת הדירקטוריון לאמץ את המלצות הוועדה ולהתקשר בהסכם פשרה זה חוסה תחת כלל שיקול הדעת העסקי, הרי שבסגרת השלב השני, אינני נדרש לבחון את סבירותו של הסכם הפשרה גופא, ומלבד לעניין שכ"ט וגמול, אשר דורש פיקוחו של בית המשפט בהתאם להוראות החוק, כמו גם טעמים ציבוריים רחבים יותר, עליהם אעמוד בהמשך ההחלטה. כך גם מצאתי להתייחס במסגרת השלב השני לסעיפי השיפוי והפטור והחזר ההוצאות עם נושאי המשרה, וזאת נוכח ייחודיות ההסדר כאמור, כמו גם תחולתו הרחבה, ובשים לב לעמדת הגורמים המוסמכים בקשר לכך.
לבסוף, בשים לב למשקל אותו התבקשתי לתת למבחני "השלב השני", ונוכח עמדת הגורמים המוסמכים כפי שפורטה לעיל, אבאר בקצרה מדוע השתכנעתי בנסיבות העניין שגם הסדר הפשרה גופא, על כל רבדיו – הינו ראוי, צודק ולטובתה החברה.
המסגרת הנורמטיבית –אישורם של הסכמי פשרה בגדרי הליך תביעה נגזרת בראי כלל שיקול הדעת העסקי
70. הוראות ס' 198(א) לחוק החברות קובעות כי אישורה של תביעה נגזרת תעשה מקום בו השתכנע בית המשפט כי "התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב". אישורו של הסדר פשרה בגדרי תביעה נגזרת, תעשה מקום בו סבור בית המשפט כי מדובר ב"הסכם פשרה הוגן, צודק ויעיל" (ראו עניין רסולי). דרישה דומה מעוגנת בהוראות סעיף 198א לחוק, המפנה אל התנאים הקבועים במסגרת סעיף 198(א).