[בהקשר זה, ראו גם עניין ברק, פסקה 35; עניין לנואל].
89. כאשר גיבושו של הסדר הפשרה נעשה על יסוד המלצותיה של ועדת תביעות בלתי תלויה, נקבע בפסיקה כי בכל הנוגע לבחינת מסקנותיה של ועדת התביעות על יסודן גובש הסדר הפשרה, יידרש בית המשפט בשלב הראשון לבחון את עצמאות הוועדה, תום הלב וסבירות החלטותיה – זאת, באמצעות בחינה של נקיטת פרוצדורות ומאמצים כנים של הוועדה על מנת לבסס ממצאיה, או
--- סוף עמוד 25 ---
במילים אחרות קיומו של Due Process; בשלב השני נבחנת החלטת הוועדה לגופה, לרבות סבירות החלטת הוועדה ומידתיות ההחלטה אל מול סיכויי התביעה וההטבות שהחברה עשויה להפיק ממנה - כאשר היחס בין שני השלבים הוא כמעין מקבילית כוחות (דיון רחב בסוגיה זו קיימתי בעניין גוטליב, וראו פס' 97-99 שם).
90. ומכאן לשילובם של השניים – הליך אישורו של הסכם פשרה בגדרי הליך תביעה נגזרת, אשר גובש לאור המלצות ועדה מייעצת אשר הוקמה על ידי החברה, נעשה אף הוא באספקלריית כלל שיקול הדעת העסקי אשר אומץ כמחייב בשיטתנו, וכאשר החלתו דרה בכפיפה אחת עם המבחן הדו שלבי אותו התוויתי בעניין גוטליב, וכפי שמצאתי לנכון לחדד במסגרת החלטתי זו, כלהלן.
אישור הסדר פשרה בעקבות המלצת ועדת תביעות בלתי תלויה ("ועדה מייעצת"), בראי שיקול הדעת העסקי
91. כאמור, הקמתה של ועדה יכולה להיעשות באחת משתי דרכים: האחת, בהתאם להוראות סעיפים 110(א) ו-110(ב) לחוק החברות, כאשר הרכבה יהא מקרב חברי הדירקטוריון בלבד, ואז יהיו המלצותיה מחייבות; ואילו השנייה, והרלוונטית לענייננו, היא מכוח הוראות סעיף 110(ג) לחוק החברות, כאשר הרכבה יכול לכלול חברים שאינם מקרב דירקטוריון החברה, ואז יהא מעמדה כשל ועדה מייעצת בלבד, ולדירקטוריון שיקול דעת האם לאמץ המלצותיה, אם לאו (ראו עניין שיירי, פסקה 23).
92. הרציונאל העומד ביסודה של הקמת ועדה מייעצת הוא לאפשר לחברה לקבל החלטה עצמאית בנוגע לניהול התביעה הנגזרת על פי שיקול דעתה. תפקידה של ועדת התביעות לגבש המלצות, אשר יוצגו בפני הדירקטוריון, וזה יחליט אם לקבלן אם לאו. כפי שציינה כב' השופטת רונן לעניין הקמת ועדת תביעות בלתי תלויה "זוהי דרך המלך - ולא האפשרות שבעל-מניות מיעוט או בית-המשפט יקבלו בשם החברה החלטות ביחס להגשת תביעות (או כל החלטות עסקיות אחרות)" (עניין ברק, פסקה 46).
93. ודוק: המלצות הוועדה אינן מחייבות את דירקטוריון החברה, ומקל וחומר שהמלצות הוועדה וגם החלטת הדירקטוריון לאמצן אינן מחייבות את בית המשפט (ר' עניין ברק, פסקה 38). עם זאת, גישתי היא כי סטנדרט הביקורת השיפוטית אשר יוחל על החלטת הדירקטוריון לאימוץ המלצות הוועדה, יושפע מהמידה בה הוועדה אכן תרמה וסייעה לדירקטוריון החברה לקבל החלטה עצמאית, כמו גם העובדה כי זו אינה נגועה ביחס לשאלה האם על החברה להגיש את התביעה נשוא הבקשה להגשת תביעה נגזרת.