בדיקת "איכות" ההחלטה הסופית אותה קיבל הדירקטוריון, מהווה פועל יוצא של נאותות הליך גיבוש ההמלצות על ידי הועדה המייעצת אל מול בחינת סבירות ההחלטה לגופה, ובהתאם ליחסי מקבילית הכוחות כאמור.
--- סוף עמוד 26 ---
94. בעניין מנשה עמד כב' השופט דנציגר על סוגיית החלת כלל שיקול הדעת העסקי על החלטת דירקטוריון חברה בדבר אי הגשת תביעה נגזרת, ובתוך כך עמד על הטעמים והרציונאליים העומדים בבסיס השאלה כאמור, וכדלהלן:
"אודה ולא אבוש; התלבטתי בשאלה האם קביעה לפיה כלל שיקול הדעת העסקי חל על החלטה בעניין אי הגשה של תביעה בשם החברה אינה מרוקנת מתוכן את סעיף 198 לחוק החברות, אשר קובע את התנאים שבהם יאשר בית המשפט הגשת תביעה נגזרת [...] אם החלטת החברה שלא להגיש תביעה נגד צד שלישי תחסה תחת כלל שיקול הדעת העסקי, פירוש הדבר הוא כי בית המשפט כלל לא נדרש לבחון את התקיימות תנאיו של סעיף 198 לחוק החברות.
חרף האמור, אני סבור כי אין מניעה להחיל את כלל שיקול הדעת העסקי על החלטה מסוג זה. ראשית, סעיף 198 לחוק החברות רלוונטי לטווח רחב של מקרים, אשר מפורטים בסעיף 197 לחוק החברות, ולא רק למצב שבו החברה סירבה לדרישתו של בעל המניות להגיש תביעה נגזרת. שנית, סעיף 198 יהיה רלוונטי לכל אותם מקרים שבהם אין מקום להחיל את כלל שיקול הדעת העסקי (לדוגמא מצב שבו ברור מראש שההחלטה נגועה בניגוד עניינים מובנה, כגון תביעה נגד הדירקטוריון של החברה). שלישית, גם במצב שבו בחן בית המשפט את הליך קבלת ההחלטה אם להגיש תביעה אם לאו בהתאם לכלל שיקול הדעת העסקי, והגיע למסקנה כי איזה מתנאיו אינו מתקיים, יהיה על בית המשפט לבחון את סבירותה של החלטת הדירקטוריון, בראי עילת התביעה והאם ניהולה הוא לטובת החברה" (שם, פסקה 38).
95. בעניין מנשה נמנע בית המשפט מלהביע עמדה בדבר אופן והיקף הביקורת השיפוטית על החלטות הדירקטוריון במצבים בהם שאלת הגשת התביעה שבנדון נוגעת לחברי הדירקטוריון עצמם (להבדיל מגורמים שלישיים כבעניין שם), אולם כן העיר כי נקודת המוצא לדיון בעניין זה היא "כי החלטתו של דירקטוריון החברה שלא להפעיל את כוח התביעה של החברה תהיה, במרבית המקרים אם לא בכולם, 'נגועה' מראש בניגוד עניינים" (שם, בפסקה 35) – ואולם, עמדתי היא כי במובן זה המנגנון של ועדה מייעצת אמור לרפא פגם זה, וזו למעשה תכליתו.
96. כך, ככל שבית המשפט יתרשם כי הקמת ועדת התביעות הבלתי תלויה מובילה את החברה להפעיל שיקול דעת עצמאי ומסייעת לדירקטוריון החברה לקבל החלטה באופן מיודע, בתום לב ובהעדר ניגוד עניינים - בית המשפט ייטה שלא להתערב בהחלטה מעין זו, וזאת בהתאם לכלל שיקול הדעת העסקי ותנאי החלתו בדין הישראלי [לסקירה מקיפה על אימוצו של כלל שיקול הדעת