23. בהינתן התוצאה שמותירה את פסק הדין על כנו, מתייתר הצורך להכריע בטענות הערעור שכנגד שלפיהן נדרש היה להורות על ביטול ההסכמים גם מחמת עושק והשפעה בלתי הוגנת – וייאמר כי אף האפוטרופסות ציינו כי הערעור שכנגד לא היה קם אלמלא הוגש הערעור.
עוד יצוין לעניין הערעור שכנגד, כי בנסיבות המקרה אין הצדקה להתערב בהחלטה שלא לפסוק הוצאות לטובת האפוטרופסות. אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בנושא הוצאות המשפט, אלא במקרים חריגים שבהם נפלה טעות משפטית או כאשר דבק פגם מהותי בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית (ראו למשל: ע"א 9147/16 עו"ד כהן, בנאמנות עבור רוכשי קבוצת הרכישה בנווה יעקב נ' עו"ד קרויזר, פסקה 34 (24.7.2018)); ומקרה זה אינו נמנה בגדרי אותם מקרים חריגים.
סוף דבר
24. לנוכח משקלם המצטבר של הטעמים שפורטו לעיל, המסקנה היא שהורם הנטל להוכיח כי המשיבה לא גמרה בדעתה להתקשר בהסכמים, ומשכך לא נכרת בין הצדדים הסכם מחייב. בהתאם, יש להותיר את הבעלות בנכסים בידי המשיבה.
אציע אפוא לחבריי כי הערעור והערעור שכנגד יידחו. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.
ש ו פ ט ת
השופט נ' הנדל:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופטת י' וילנר:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת ע' ברון.
ניתן היום, כ"ז באדר התש"ף (23.3.2020).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת