פסק-דין
השופטת ע' ברון:
1. במוקד ההליכים שלפנינו ניצב תוקפם של הסכמים משנת 2013 שבמסגרתם המשיבה והמערערת שכנגד (להלן: המשיבה), בהיותה בגיל מתקדם, העניקה במתנה שני נכסי מקרקעין לילדים של חבריה; ובפרט השאלה אם היא גמרה בדעתה להתקשר בהסכמים אלה.
בית המשפט המחוזי, בפסק דין מיום 13.3.2018, קבע כי החתימה על ההסכמים נעשתה בלא גמירת דעת מצד המשיבה ובהתאם הורה על בטלותם; ומנגד דחה את הטענה כי יש לבטל את ההסכמים מחמת עושק והשפעה בלתי הוגנת (השופטת ר' שמולביץ, ת"א 48506-09-14 ו-ת"א 49054-09-14) (להלן: פסק הדין). שני הצדדים אינם משלימים עם קביעות פסק הדין, ומכאן הערעור והערעור שכנגד.
הרקע העובדתי הצריך לעניין
2. המשיבה, ילידת שנת 1931, מתגוררת מאז שנת 2005 בדיור מוגן בכפר סבא. בסוף שנת 2013 המשיבה אובחנה כחולה באלצהיימר, ובהמשך לכך מונו לה בהחלטת בית משפט לענייני משפחה שתי אפוטרופסות – והן שמנהלות את ההליכים בשמה. המערערים והמשיבים שכנגד הם בתם ובנם של זוג חברים של המשיבה ובעלה המנוח (להלן: המערערים ו- החברים, בהתאמה).
למשיבה ולבעלה המנוח לא נולדו ילדים (להלן: הבעל). במהלך חייהם צברו בני הזוג רכוש, כספים ונכסי מקרקעין – בהם בית ברמת גן ודירה בהוד השרון (הבית והדירה יכונו להלן יחד: הנכסים). לאחר שהבעל נפטר בשנת 2000, זכויותיו הועברו לידי המשיבה על פי צוואתו במנגנון של "יורש אחר יורש". לפי מנגנון זה, הרכוש והזכויות שהיו בבעלות הבעל צוו למשיבה, תוך שהובהר כי הרכוש והזכויות שיוותרו לאחר פטירתה יעברו לידי קרובי משפחה של הבעל, בכפוף לתנאים שנמנו בצוואה.
3. המשיבה ערכה לאורך השנים מספר צוואות. בצוואה מחודש מאי 2010, ציוותה את כל רכושה, לרבות הנכסים, לשלושה קרובי משפחה רחוקים; וכך גם בצוואה מחודש מאי 2012 שערך עבורה עו"ד אריה לין (להלן: עו"ד לין). אולם בחודש יולי 2012 נתגלע קרע ביחסים בין המשיבה ובין שניים משלושת קרובי המשפחה (להלן: שני קרובי המשפחה) – שהוביל לשינויים משמעותיים בצוואת המשיבה, ולכך שהמערערים (בין היתר) הוכנסו למצבת היורשים של המשיבה. לפי פסק הדין, במחצית חודש יולי 2012 המשיבה העבירה לכל אחד משלושת קרובי המשפחה סכום של 500,000 ש"ח, וסמוך לאחר מכן שכחה שעשתה זאת, ולכן "סברה כי הדבר בוצע ללא הסכמתה". תקרית זו הובילה לנתק ביחסים בין המשיבה ושני קרובי המשפחה – שלפי הנטען, סירבו להשיב לה את הסכומים שהעבירה לידם; זאת לעומת קרובת המשפחה השלישית, שהשיבה לה את הכספים (ברבות הימים, חזרה המשיבה והעבירה לה את הסכום האמור).