--- סוף עמוד 15 ---
47. עם השנים עיצבה הפסיקה מספר תנאים על מנת לבחון את קיומו של השתק הפלוגתא: הראשון, כי הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אכן אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים. השני, כי התקיים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא, ולצד שנגדו מועלית טענת ההשתק היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא. השלישי, כי ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא, בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל ממצא הנובע מהעדר הוכחה; והאחרון, כי ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה ( סררו, 650, כן ראו זלצמן 141, וכן אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, התשס"ט-2009), 112, 114).
48. בניגוד לטענתו של התובע, דן פסק הדין שניתן בתביעה הנגזרת במכלול הטענות בהרחבה. בית המשפט שמע ראיות הכוללות את תצהירי הצדדים ותצהירים נוספים, ולמעט עדות החוקר הפרטי ז'זולו, שקשה לראות אותה כתורמת תרומה מכרעת למחלוקת, הונחה בפניו אותה תשתית עובדתית ממש. בית המשפט הסיק ממנה את המסקנות שהסיק ולמעשה המדובר כעת ב'מקצה שיפורים' של אותו הליך עצמו. עתה כשאנו נמצאים לאחר שמיעת הראיות התמונה העולה היא כי מדובר בהליכים זהים שבהם הובאו ראיות כמעט זהות; נשמעו טענות זהות והתובע מבקש שתינתן הכרעה שונה. מהותית נוהלה התביעה האישית ללא שוני מההליך הקודם, למעט עדותו של החוקר הפרטי, שמידת החשיבות שיש למה שנלמד ממנה נראית בעיני שולית. זאת ועוד, אותו חוקר פרטי זומן לעדות גם בהליך הקודם, אך הבקשה לזמנו נדחתה, בין בשל הגשת התצהיר באיחור ובין משום שבית המשפט מצא את התצהיר לא רלוונטי למחלוקת בין הצדדים (ר' החלטה מיום 4.12.2010). מכאן שאותה עדות הייתה יכולה, לו הייתה מוגשת כדין ובזמן, לעמוד בפני בית המשפט בעת שדן בתביעה הנגזרת.
49. בחינת התנאים האמורים לקיומו של השתק פלוגתא – מעלה כי אלה מתקיימים בענייננו: בשתי ההתדיינויות עלו אותן שתי פלוגתאות ממש; התקיים דיון כמעט זהה בתביעה הנגזרת במסגרת ההתדיינות הראשונה באותן שתי שאלות; לתובע ניתן יומו בבית המשפט ביחד לשתיהן ובית המשפט הכריע הכרעה מפורשת או מכללא באותן פלוגתאות, וקבע במסגרת פסק דינו ממצאים פוזיטיביים לגבי שתי הטענות, תוך שקביעה זו הייתה חיונית לצורך הכרעתו.
50. אף שיתכן ומבחינה פורמאלית בדק בית המשפט את הדברים בתביעה הנגזרת בבחינה לכאורית, לא ניתן לקבל את טענתו של התובע בסיכומיו כי פסק הדין כלל רק "בחינה שטחית ביותר של חלק מסוים", שהרי מהותית עיון בפסק הדין, בפרוטוקולים ובראיות שהוגשו מתוך התביעה הנגזרת מעלה כי שני הצדדים ובית המשפט נכנסו לעובי הקורה ולמעשה ניהלו את ההליך בשלמותו; הביאו את כל הראיות; טענו את כל הטענות