--- סוף עמוד 10 ---
התערבות רגולטורית, ואף משמש מכשיר באמצעותו יכולה לקבל החברה פיצוי על נזק שנגרם לה, ובכך אף לפצות את בעלי המניות שנפגעו מאותו נזק באופן עקיף. התנאים להגשת התביעה הנגזרת מבטאים את האיזון בין שני שיקולים אלו, המשמשים בערבוביה ועשויים מפעם לפעם אף להיות מנוגדים אחד לחברו (ציפורה כהן, התביעה הנגזרת בדין הישראלי: בחינה ביקורתית, קריית המשפט ו (תשס"ו), 77, 88-94 (להלן: "כהן"), ראו גם ע"א 9014/03, אברהם גרינפלד נ' שמעון לסר, פסקה 15 [פורסם בנבו] (14.12.2006) (להלן: "גרינפלד")). יש לציין כי במשפט הקונטיננטלי אפשרות להגשת תביעה נגזרת איננה מוכרת כלל בחלק מהמדינות, ובאחרות מותנית בהחזקת אחוז מסוים של הון המניות (כהן, 93 וההפניות שם). לעומת זאת, בכדי למנוע ניצול לרעה של כוח זה של בעלי מניות המיעוט בחברה, השתרשה במשפט המקובל התפיסה של שימוש בכלי הפיקוח בית המשפט. לפיכך מחייב החוק אישור מוקדם של בית המשפט להגשת התביעה, כאשר בעניין זה ניתן לבית המשפט שיקול דעת רחב, ועליו להשתכנע כי התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב או מונע על ידי שיקולים פסולים (ראו כהן, 147, 121-125).
32. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי כאשר עילת התביעה עניינה פגיעה בחברה הרי שאז הדרך של בעל מניות להביא לכך שהחברה תפעל למימוש זכויותיה בשל אותה פגיעה היא בדרך של הפעלת זכות התביעה של החברה על ידי תביעה נגזרת ולא בדרך של תביעה אישית. תביעה נגזרת, אף שהיא מוגשת על ידי בעל מניות, נעשית בשם החברה ולטובת אינטרסים שלה ולא של בעל המניות. בניגוד לעבר, בו תפסו בתי המשפט (בהתבסס על גישת הדין האנגלי לאותה עת) את הליך התביעה הנגזרת כחריג ואישרו את הגשתה רק במקרים נדירים, בהם כשלו מנגנוני קבלת ההחלטות בתוך החברה להביא לאכיפה אפקטיבית של זכויותיה וכשל ניסיונם של בעלי המניות להניע את קברניטי החברה להגיש את התביעה, במהלך השנים התפתחה בפסיקה גישה מרחיבה יותר באשר לשימוש במכשיר התביעה הנגזרת (חביב-סגל, 685-686). כיום, ובייחוד לאחר ההסדרים החדשים בעקבות תיקון מס' 3 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 והתיקונים שלאחריו (סעיפים 194-206 לחוק, ראו גם חביב-סגל, 688), התפיסה המקובלת היא כי התביעה, שנשענת כמו במקרה זה על טענות להפרת חובותיו של הנתבע כמנהל ובעל מניות, היא תביעתה של החברה ודרך המלך להגשתה היא דווקא בהגשת תביעה נגזרת (מגן וקשת, 324-325, ראו גם ע"א 3051/98, ברוך דרין נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, פ"ד נט(1) 673, 690 (2004) (להלן: "דרין"), גרינפלד, פסקה 13).