33. לעומת התביעה הנגזרת, עילת התביעה האישית נשענת על "נזק עצמאי שאינו תלוי בנזק שספגה החברה והפיצוי הניתן מיועד לרפא את הנזק שנגרם לבעלי המניות עצמם ולא את נזקה של החברה" (ר' ע"א 3506/09 שלמה צאייג נ' קסלמן וקסלמן רואי חשבון, פסקה 10 [פורסם בנבו] (4.4.2011) (להלן: "צאייג")).
--- סוף עמוד 11 ---
34. להבחנה בין התביעה הנגזרת לבין התביעה האישית מספר טעמים: השמירה על עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, חשש מריבוי בלתי סביר של תביעות, החשש לפיצוי כפול של החברה ושל בעל המניות בשל אותה עילה על חשבון הנתבעים, והסיכון להעדפת בעלי מניות על פני נושים אחרים של החברה – מקום בו במסגרת התביעה האישית משולם הפיצוי ישירות לבעל המניות ולא לחברה (כהן, 80-81, גרינפלד, פסקה 13, דרין, 689-691).
35. עם זאת, הפסיקה מכירה באפשרות של הגשת תביעה נגזרת לצד הגשתה של תביעה אישית כאשר "הכל תלוי בטיב העילה ובנסיבות היווצרה" (מגן וקשת, 324-325). ההבחנה כפי שנעשתה בעניין מגן וקשת היא בין מצב שבו בעל מניות סובל נזק בלתי תלוי בנזק שאותו סובלת החברה, שאז קמה לו תביעה אישית בלתי תלויה בנזק שנגרם לחברה לעומת מצב שבו הנזק שנגרם לבעל המניות נגרם בשל ירידת ערך החברה ושווי מניותיה וכל בעלי המניות ניזוקים באותה מידה (מגן וקשת, 326). במילים אחרות, האם הנזק של בעל המניות יישאר בעינו, גם אם תפוצה החברה על הנזקים שנגרמו לה (זהו אף המבחן שהוצע לשם כך בפסיקה האנגלית ובדלאוור, ראו כהן, 80 וההפניות שם). כך למשל, בין המקרים המצדיקים הגשת תביעה אישית הוא מצב שבו נפגעת זכות חוזית של בעל מניות; כאשר קיים הבדל בין הנזק שנגרם לבעל מניות מסוים לעומת בעלי מניות אחרים ובמצב של קיפוח של בעלי מניות המיעוט (צאייג, פסקה 10; חסקי, פסקה 5), אם כי לגבי מקרים אלו נאמר כי ספק אם יש מקום להגדירם כחריגים להלכה כלל, שכן אלו מהווים במובהק מקרים בהם נגרם נזק ישיר, ייחודי ומובחן לבעל המניות התובע ביחס לבעלי המניות האחרים (דרין, 695).
36. בספרות ובפסיקה הוזכרו מקרים אחרים בהם אותה מסכת עובדתית עשויה להקנות לבעל המניות זכות תביעה אישית ונגזרת כאחת (דרין, שם). במקרה כזה, הוצע כי תינתן אפשרות לבעל המניות לבחור את דרך הגשת התביעה או גם להגיש תביעות סימולטניות (כהן, 83). הפסיקה קובעת כי בנסיבות אלו ניתן לבית המשפט שיקול דעת, ועליו לאזן בהכרעתו בין השיקולים השונים העומדים בבסיס התביעה הנגזרת. שיקול דעת זה מתבטא הן בעצם ההכרעה אם לאשר את התביעה הנגזרת, וכן בהיבטים הנלווים של הוצאות, אגרות ותשלום גמול מיוחד לתובע (גרינפלד, פסקה 15). בין היתר, על בית המשפט להתחשב בשיקולים שונים, כגון אי-הצדק העלול להיגרם כתוצאה מניהולה של התביעה האישית, בהתחשב בהרכב בעלות החברה ובסולבנטיות שלה, ומאידך באי-הצדק העלול להיגרם כתוצאה מחיובם של בעלי מניות המיעוט לנהל את התביעה במסגרת של התביעה הנגזרת. כך למשל, במידה והחברה חדלת פירעון, אזי הפיצוי שישולם לחברה באמצעות התביעה הנגזרת יזכה, בראש ובראשונה, את נושיה של החברה; לעומת זאת, במידה שהחברה היא בת-פירעון, הרי שפיצוי זה יתחלק בין בעלי המניות, בהתאם לאחוזי