לאמור מתווספת העובדה שלפיה במסמכי עסקת ירושלים, כפי שהוצגו לעורכי הדין ויינרוט עובר לחתימתם כביכול על-ידי הפטריארך, עדיין הופיע שיבוש באיות שמה הלועזי של חברת הימנותא (בשל הישמטותה של האות h בסוף המילה), למרות שהשיבוש האמור תוקן בנוסח הסופי אשר הועבר לנאשמים לקראת מועד החתימה (עמ' 332 ש' 7-11; עמ' 337 ש' 18 - עמ' 338 ש' 2; סעיף 1(ד) לת/81, מכתבו של עו"ד י' ויינרוט ליחידה הארצית לחקירות הונאה, מיום 21.9.00). אף שעו"ד י' ויינרוט טען בעדותו כי פער הזמן בין שני הנוסחים לא יכול היה להיות גדול, כיוון שכבר היה מדובר בשלב של טיוטות סופיות (עמ' 362 ש' 1-2), ניתן להסיק כי השימוש בנוסח הלא סופי - הלפני אחרון - של המסמכים מחזק אף הוא את המסקנה בדבר הטבעת החותמות שלא כדין, עובר למעמד החתימה הנטען. אמנם, בעקבות עדותו של הנאשם מס' 1 בבית המשפט אין עוד מחלוקת בין הצדדים כי כאשר המסמכים נמסרו לאחרון על-ידי זיסמן, עת עלה בצוותא עם עו"ד פרי לקומה השנייה, הם כבר היו חתומים במלואם (עמ' 1437 ש' 15-17; עמ' 1438 ש' 1-3). ברם, השילוב של הטבעתן המוקדמת של החותמות עם השימוש בנוסח הלא סופי והמוקדם יותר של המסמכים, יש בו כדי לחזק את גרסת המאשימה
--- סוף עמוד 141 ---
בדבר הטבעתן של החותמות שלא על דעתו ובהסכמתו של הפטריארך. אכן, נראה כי מטעם כלשהו לא עלה בידי הקושרים להחתים את החותמת על גבי מסמכי התיקון השני לעסקת בית שמש. משהוחמצה ההזדמנות נדרשה ההרכבה הצילומית.
192. על רקע האמור נשים פעמינו לבחינת ממצאיה של המומחית בעניין ההרכבה הצילומית, אשר בוצעה לדבריה במסמכי הסכם בית שמש לגופה.
ז(5) הפוטומונטאז' במסמכי הסכם בית שמש
193. הפוטומונטאז' של חותמת הפטריארכיה בחלק העליון של מסמכי ת/33: במהלך עדותה בבית המשפט הסבירה המומחית, גב' גבאי, את מסקנתה בעניין הוספת חותמת הפטריארכיה למסמכי ת/33 בטכניקה של פוטומונטאז' (עמ' 677 ש' 15-20):
...כשבדקתי את שלושת המסמכים יכולתי לראות בתוך הצילום שעל החותמת, כחלק מתוכה, יש אילו שהן הדפסות שלא צריכות להיות חלק מהחותמת. הדפסות אלה דומות אולי להדפסות הסמוכות אליהן אך לא קשורות אליהן כי הן נמצאות ממש בתוך החותם ולא בסמוך אליו. אני רוצה גם לציין שהחותם לא עולה על ההדפסות שבמסמך אלא מונח ממש על יד אך לא מהווה חלק מהטקסט המודפס של הסכם בית שמש.
באשר למיקומו האמור של החותם ביחס לטקסט המודפס של הסכם בית שמש, הבהירה המומחית בחקירתה הנגדית כי בעוד שהחותמות שהוטבעו ברוב המסמכים שבמחלוקת עולות על הטקסט המודפס, הרי שבמסמכי ת/33 ניכר ניסיון של מטביע החותמות "לשים זאת בצורה כזו שזה לא נוגע ולא עולה על הטקסט" (עמ' 720 ש' 18 - עמ' 721 ש' 2).